לפני 5 שנים. 22 במרץ 2019 בשעה 16:11
כבר שנים שלא היה לי שישי רגוע כמו היום. זוכרים את ההתפטרות שלי באחד הפוסטים הקודמים? אז יש תוצאות, לפחות בצד שלי וזו אחת הטובות. שישי רגוע לפני האטרף של ארוחת ערב משפחתית והנעימה האלמותית של אלכס אנסקי שמעיר אותנו בשבע בבוקר לבית הספר. עכשיו אני מרגישה בדיוק כמו המפקח הפלצן כשהוא טועם מהמנה המיוחדת ברטטוי.
מדהימה אותי כל פעם מחדש היכולת של אנשים זרים לגעת לי בנפש בקליק של רגע. אלו תחושות שאין סיכוי שאחווה אי פעם עם 99% מהחברים שלי.