היה לי חלום, שכל קרוסיות העולם יתאחדו. טוב אז לא ממש חלמתי את זה. אבל כשאני מתלבשת ויוצאת לבלות הייתי שמחה לחברה של קרוסית נוספת. שלא תבינו לא נכון, אין לי בעיה לצאת לבד ולשבת על הבר. למעשה אני כותבת שורות אלו מהבר בצפרירים 1 בחיפה. אוירה רגועה, מוזיקה שקטה בלי טרנסים של הלילה. מקבלת מחמאות מהמבלים סביבי. אבל מדי פעם אני נתקלת בפרופילים של קרוסיות או כאלה שמתחזות לקרוסיות וכמעט כולן בארון מפחדות מהצל של עצמן. עמוק בפנים קבורה אשת חינוך ומנטורית ולפעמים אני מרגישה צורך לחבק ולתמוך במשהי כזו, לאפשר לה את החופש לנשום עמוק את הנשיות שלה. אז זה מתחיל בצאט ארוך עם שאלות עמוקות ואז אני מציעה להפגש לשיחה בארבע עיניים על קפה ומאפה וכולם מסכימים באושר ורק מחכים שאגיע. לקראת המפגש המתוכנן ההתרגשות שלי עולה. סוף סוף אכיר עוד כמוני, אולי אדע שאני לא זן נכחד. אבל כרגיל בדקה התשעים, המיעוט המנומס כותב לי שלא יצליח להגיע, כל היתר אפילו לא טורחים להגיב.
אז מהיום אני חיה בשבילי (ובשביל רונית והקטנות), זין על כולכם. תשארו בחושך עמוק בארון, תפנטזו ותאוננו עם תחתוני הכותנה של הנשים שלכם ותמותו מדוכאים.
הפוסט הזה נחתך כאן כי מולי יושבת משהי מהממת ומסקרנת. לא מצליחה להוריד ממנה את העיניים. כשאמרתי לה שאני מתה על הלק שלה היא הזמינה אותי לשבת לידה ולברר כמה סוגיות. קוראים לה טלי וכל דברי טלי יעלו בפוסט הבא.
ובנימה מפוייסת
שבת קסומה לכולנו