הייתן צריכות להיות שם.
זו היתה יכולה להיות שעתכן היפה.
ניצי הקסומה ודורה המתוקה עשו ועדיין עושים
מאמצים להרים לנו ליין מותאם לנו אישית, אז
זה הזמן לפרגן למאמץ ולאזור אומץ, להגיע ולנשום
עמוק ועצמונית.
בימים שלפני, הרגשות נעו מקצה לקצה, יגיעו הרבה?
בקושי יגיעו? תהייה פתיחות? עד כמה הן מנויישות?
הייתי רוצה יותר אבל התחלנו, עכשיו הכדור בצד שלכן.
אם לא תרימו את הכפפה אני בטוחה שניצי תמצא קהל
אחר שישמח על ההזדמנות לחגוג.
החלק המשמעותי מבחינתי התרחש אצלי לפני המסיבה
ובעיקר אחריה. השיחות שהתפתחו בינינו בדרך הביתה
גרמו לי להרגיש המבוגרת האחראית שרוצה להגן על
הפרגית התמימה מפני הזאבים שאורבים ביער. רוצה
להיות יד מכוונת עבורה, אשת סוד וחברה טובה, אבל "על
באמת".
מור יקירתי, היה לי לעונג להיות בת זוגך לערב קסום.
מבטיחה שיהיו עוד ואף טובים ממנו.
וכמו שהבנות שלי כבר יודעות, כשאבא מבטיח, אבא
מקיים. גם אמא.
להתראות בקרוב
נשיקות 💋💋
דנה