ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שולט בהתנסות

תבואו תראו אולי תאהבו מי יודע.
לפני 15 שנים. יום ראשון, 11 ביולי 2010 בשעה 17:23

אני אקנה ציוד קצת..עד עכשיו השתמשתי בחבל,חגורה ושוט שהכנתי בעצמי והוא כבר די בלוי.
אבל זה לא הציוד שעושה את השולט אלא השולט שעושה את הציוד..
בלי קשר זה מוסיף,אני אקנה רצועות עור לידיים ולרגליים ככה שאני אוכל להעמיד אותה כמו שצריך קשורה בכל מיני פוזות מטריפות,שוט חדש כדי להתעלל בנשלטת המגורה שלי כשהיא מכופפת מתחננת לעונש ואולי גם הפתעה שהיא מחכה לה כבר די הרבה זמן(נראה כמה היא תעצבן אותי עד אז).אני באמת חושב שזה יעלה אותנו רמה.
בלי קשר זה כזה יפה לראות זונה מיוחמת ומגורה קשורה על הברכיים ידיים קשורות לרגליים מחכה לאדון שישתמש בה.
בא לי..............
כמובן שכבר עשינו את זה עם חבלים אבל עדיין יהיה כיף.
רק צריך למצוא דרך שזה יגיע בלי שהמשפחה תיקח את זה..בכל זאת בגילי זו בעיה.נראה כמה מה נארגן.

בלי קשר ציוד או לא ציוד אני מחכה להשתמש בה,לגרות ולהטריף עד שהיא תתחנן שנעשה ממנה זונה כמו שצריך.
אני כל כך אוהב כשהיא מתחננת:)

לפני 15 שנים. יום שבת, 10 ביולי 2010 בשעה 19:59

תמיד נמשכתי לשליטה וכאב....מגיל 14 הייתי מסתובב בצאטים נהנה מהשטויות שהולכות שם.
בגיל 16 בערך ניסיתי,(די בחשש) ספאנק לחברה בתחת לראות איך זה יהיה....מי יודע מה היה קורה אם היא הייתה נעלבת או כועסת אבל היא דפקה לי כזה חיוך שנתתי עוד אחד ועברתי לזיון מטורף:)
לאט לאט איבדתי עכבות..פיתחתי ביטחון,אנחנו לומדים הרי בכל צעד שאנחנו עושים..
זה נהיה יותר חזק,יותר טוב,גיליתי שאני ממש נהנה להכאיב ומתגרה מזה בטירוף..
הייתי בשוק מעצמי,אני כזה עדין,כזה רגוע ושקט,איך אני עושה דברים כאלו?
התרגלתי לעצמי,למה שאני ומה שאני אוהב,השלמתי עם זה,היו לי כמה שפחות לא רציניות ובגיל 18 וקצת היה האילוף הראשון.
אין לי מושג איך אני עושה את זה..מדברים,משנים,מגרים ומושכים,מקדמים אותה צעד אחרי צעד עד שהיא שלך בגוף ובנפש..איך אני אוהב את הגאווה בפעם הראשונה שהן מודות בפני מה הן.שהן עומדות מולי מגורות ומחורמנות ומספרות לי שהן זונות חרמניות שצריכות זין..אילוף זה כזה יפה.מתחילים עם אישה חמודה,יפה מתוקה וביישנית ויוצרים נשלטת מטורפת ומגורה שתעשה הכול עבורך..אחרי זה עברו כמה נשלטות והגענו להיום..
איזה מהר הזמן עובר.כל יום לומדים משהו חדש,איך להטריף לגרות ולשגע...הקשר נהיה יותר חזק ויותר מושך.
איזה מזל שהספאנק הראשון עבר בשלום...איזה מדהים איך ממשהו כזה קטן נוצר שולט...:)

לפני 15 שנים. יום שבת, 10 ביולי 2010 בשעה 19:10

אני טס לחו"ל כנראה סופסוף השבוע.......
יום שישי מסיים את המבחן הכמעט אחרון וטס עם המשפחה שאני בקושי רואה כשאני לומד לשבוע ביווון.....
דבר ראשון שחשבתי עליו זה יואוו איזה כיף..כבר שלוש שנים לא יצאתי מהארץ.....
דבר שני חשבתי שיט מה עם המבחן האחרון...אבל למי אכפת,שבוע ביוון,לשכב בחוף הים לנקות את הראש ולהירגע...
דבר שלישי מה עם הנשלטת המסכנה שלי..לא מספיק תקופת מבחנים עכשיו אני גם אסע בחמישי בערב ואשאיר אותה עייפה מסכנה ומגורה לבד..........וכמובן התגובה לא איחרה לבוא אחרי שסיפרתי לה.
היא כזו מקסימה,מקבלת את זה כזה יפה,לא לראות אותי יותר משבועיים אבל אני עדיין מרגיש רע.
אוף זו התקופה הכי מתישה בשנה..שיגמר כבר השבוע הזה,בא לי להיות בים עם השמש מאושר כבר.
אני לא מאמין...עוד שבוע מתחיל החופש סופסוף איך חיכיתי לו..מזמן לא היה לי חודש וחצי חופש..
ניסע עם חברים,נטייל בארץ,נלך למסיבות נשתכר ונשתגע...ככה החיים צריכים להיות......

יאללה שיעבור כבר השבוע שנוכל להירגע קצת..

לפני 15 שנים. יום חמישי, 8 ביולי 2010 בשעה 11:53

המקל והגזר..זו תמיד הייתה השיטה בה השתמשו כדי לחנך אנשים.
תעשה טוב ותקבל פרס,תעשה רע ותקבל את העונש שלך..
אצלנו המקל טיפה יותר אמיתי..לפעמים זה גם שוט,שעווה,אטבים ואפשר להמשיך עוד ועוד..
גם מניעת הפרס הוא מאוד אפקטיבי..תשאיר נשלטת ללא רשות לגמור מספיק זמן והיא תחזור בזחילה מתחננת.
יש עונש פיזי כמו הצלפות,שעווה התעללויות.
ויש נפשי כמו להעמיד את השרמוטה עם אטבים על 4 לקשור אותה וללכת.
בכל מקרה אני אוהב להעניש..לתעל את האכזבה מהמעשים שלה לכאב על מנת לחנך.
הדבר הכי יפה בעונש לטעמי הוא שאחרי העונש המעשה נסלח.עשית שטות,עמדת יפה בעונש שלך ואני מרוצה.
למשל הנשלטת שלי בזמן האחרון מתחננת לעונש שלה כבר,היא יודעת שכשהיא תקבל אותו אני אסלח ואהיה גאה בה שוב.
אני באמת צריך לחשוב על משהו יצירתי כדי ללמד את הכלבה החרמנית לא לעשות שטויות..
אם העונש מספיק טוב,לא תצטרך לחזור עליו הרבה זמן.

אני אוהב לחנך...

לפני 15 שנים. יום רביעי, 7 ביולי 2010 בשעה 22:04

היום הנשלטת שלי עשתה טעות וכמובן כמו כלבה טובה היא סיפרה לי..
התאכזבתי..מה לעשות,בכל זאת ציפיתי ליותר אחרי כל המשמעת שהעברתי אותה.
סיפרתי לה כמה אני מאוכזב ממנה ומכך שאני לא יכול לסמוך עליה בלי להיות לידה.
אני בנאדם עסוק,רוב הזמן אני לומד,עושה שיעורים ורצף מטלות אינסופי.
אני לא תמיד זמין,ואני לא נמצא שם כדי להשגיח עליה כל הזמן,לכן זה ממש הפריע לי שיום אחרי שנפגשנו היא עושה את זה..זה אפילו לא משנה מה היא עשתה בכלל.
ברור שאני אעניש אותה כשניפגש,אבל בנתיים היא נענשת גם מהאכזבה שלי.
היא מזמן עברה את שלב הפרס והעונש,היא מזמן קיימת כדי שאני אהיה גאה בה.
אפשר לראות את זה באור שזורח לה בעיניים כשהיא עומדת במשהו קשה ולא נשברת וגם בדרך שהיא לא מסוגלת להסתכל עליי אפילו אם היא מאכזבת אותי.
כל ההקדמה הזו נועדה כדי להעלות שאלה,מה עדיף כדי לשלוט בשפחה,כאב נפשי או פיזי..
אפשר לחשוב שנפשי זה כלום אבל היא כל כך מצטערת עכשיו,בוכה כל היום ומתחננת לסליחה.
כאב פיזי זה אפקט מדהים,חזק אפקטיבי לחלוטין,אבל כאב נפשי נשאר..
עדיף כמובן להיזהר,לכל כאב יש תופעות לוואי משלו.
אני לא יודע אני משתמש במה שעובד עבורי במצב הנתון..לפעמים צריך רק שתי מילים כדי להכניע ולהוריד אותה על הברכיים בוכה ומתחננת לסליחה.

אכזבת אותי.

בלי קשר אני אחנך אותה כמו שצריך,אלמד אותה שאצלי אין שטויות והיא תהיה הכלבה הטובה שאני יודע שהיא יכולה להיות.אני לא אוהב להיות מאוכזב,במיוחד אחרי כל העבודה הקשה.
יהיה טוב,סדרת חינוך זה תמיד מגרה ומטריף:)

לפני 15 שנים. יום רביעי, 7 ביולי 2010 בשעה 14:00

אני לא הולך לכתוב פוסט שלם על זה,אני מאוכזב..ציפיתי ליותר והאמנתי שכבר עברנו את השלב הזה.
אולי זה בעיה בחינוך שנתתי לה,אני לא יודע..
היא בהחלט תשלם על זה,היא כבר משלמת על זה כשהיא רואה כמה אני מאוכזב ממנה.
אין לי זמן לשטויות כאלה עכשיו.יש יותר מדי לחץ על הראש גם ככה.

זונה קטנה שלי באמת שציפיתי ליותר...

לפני 15 שנים. יום שלישי, 6 ביולי 2010 בשעה 20:56

מדי יום אני עומד בפני השאלה המסובכת האם להשאיר את הזונה הקטנה מגורה וחרמנית ללא אישור לגמור או להיות רחום ולתת לה.
לרוב אני נותן לה כשאנחנו לא ביחד אבל מדי פעם לא רק כדי לשמור עליה בתלם שלא תתרגל שאני חותמת גומי.
כששולטים גם מרחוק תמיד עומדים בפני קושי,אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי ועם כל הכיף של השליטה יש מטלות,חובות וגם סתם דברים שבא לא לי לעשות שזה לא פחות חשוב.
אני אוהב לגרות אותה,להשפיל להטריף ואז להשאיר אותה מחכה,תוהה אם ניתן לה רשות לגמור היום.
יש כאלה שמתנגדים לתחנונים,אני לא מסכים אני מאמין שכל עוד אתה לא מבקש או אומר לה להתחנן אלא נותן לזה לבוא ממנה באופן טבעי זה מקסים.
כיף לשמוע למה מגיע לה לגמור היום וכמה היא טובה וכמה היא מתאמצת לעבוד בשבילך..
היא מאוד טובה בזה..לרוב אני נותן לה לגמור.
נראה מה יקרה היום

לפני 15 שנים. יום שלישי, 6 ביולי 2010 בשעה 19:02

קראתי פוסט של מישהי שאמרה שהיא מתגעגעת לימי התמימות הוניליים שלה..
מצד אחד אני מסכים,החיים היו הרבה יותר קלים כדאגתי רק לרומנטיקה והאמנתי בקסם ובאושר..
היה כיף כזה לחלום חלומות ולהאמין שכולנו מושלמים ויהיה רק טוב..
אבל בשלב מסוים המציאות מתייצבת כמו שהיא והאשליות מתנפצות..
מהצד השני אני אוהב לשלוט,אני אוהב את מה שאני וטוב לי.זה לא מה שחשוב?
חסר לי החברים הונילים,זוכרים את הכיף שהיית מדבר עם החברים סקס,חוויות מטורפות והכול?
הכיף הזה כבר נשלל,אי אפשר כבר לדבר עם חברים על סקס כי הם בוהים בך בשוק..
אשליות קיימות בשביל להתנפץ,ואני מניח שבשלב מסוים פשוט החלטתי שאני מחפש יותר..
אני אוהב שליטה,אני צריך את זה,אין לי מושג מה אני אהיה בלי זה ואני גם לא מתכנן לבדוק
אז עם כל הכבוד לוניליות,תנו לי להכאיב,להתעלל ולהשפיט,לראות את הגאווה בעיניים של הנשלטת שלי כשהיא עומדת בציפיות שלי ואת הכאב כשאני מאוכזב,תנו לי את הכיף של ההצלפות ואת השקט לפני החדירה כשהיא על 4 עם כיסוי העיניים.
עזבו אותי משטויות,אני מת על מי ומה שאני....:)

לפני 15 שנים. יום שלישי, 6 ביולי 2010 בשעה 10:35

וואו אני מותש..פשוט עייף שחבל על הזמן,בלילה מדהים ובבוקר טירוף..:)
התחלנו לאט,שלום מה קורה בכל זאת ההורים בבית ברגע שהלכו לקחנו אותה לטיול היכרות על 4 בבית,ישבתי בכיסא איכותי ונהניתי לצפות בשרמוטה במקומה הטבעי,תמיד עושה לי את זה.
אני אפילו לא זוכר כל מה שהלך,חזרנו לחדר התחלנו בספאנקים ומהר מאוד צבענו לה את התחת יפה עם החגורה..
אחר כך ניסינו כל מיני קשירות ותנוחות נחמדות לקרוע אותה בכוס,בתחת ובפה כמו שצריך למלא אותה,
כמובן שלזונה הקטנה שלי כלום לא הספיק והמשכנו לעוד הצלפות,התעללויות.
בסוף קינחנו את הערב בשעווה רותחת כמו שצריך על כל הגוף,איך אני אוהב לדייק במקומות הרגישים ולראות אותה נרתעת בכל טיפה,מתה לצעוק אבל עוצרת את עצמה,כלבה חזקה שתעשה הכול עבור האדון שלה..
בסוף סיימנו את הערב מחובקים במיטה להרגיע אותה קצת מסכנה עבר עליה יום קשה.
בבוקר התעוררנו והיא בשנייה שהתעוררה לקחה את הזין שלי בפה שלה ונהנינו ממציצת בוקר טובה
אחר כך ניצלנו את הבית הריק בזיון בכל אזורי הבית...היה כיף,לא היה שולחן,כיריים או כיסא שלא זיינו אותה מעליו.
את המפגש סיימנו בלגמור על הזונה הקטנה במקלחת את כל מה שנשאר ואז ניקיתי אותה,נשארתי קצת לטפל בתופעות הלוואי,חיבקתי אותה עד שנרגעה,אז חיכיתי עוד קצת ונסעתי הביתה.
איך אומרים אין הנאה בלי כאב?עם כל הגוף המותש היה כל כך כיף,מחכה כבר לפעם הבאה..

אוף שוב בא לי..............:)

לפני 15 שנים. יום שני, 5 ביולי 2010 בשעה 11:32

פוסט לפני סשן זה תמיד כיף..אפשר לדמיין,לפנטז ולהתגרות..
אין לי מושג מה יקרה היום..ואני אמור ליצור את הסשן,לשלוט ולהוביל.
אני מתחיל זורם ונהנה,בדרך כלל יודע מה אני אעשה שנייה לפני שאני עושה אותו ולא לפני.
יש לי מצב רוח מרושע היום..נראה כבר איך אני ארגיש
בלי קשר יהיה כיף,אני אוהב להכאיב אני כבר מחכה לסשן,התגעגעתי למבט היפה בעיניים כשהיא יודעת שאני הולך להכאיב,ההשלמה השקטה ואז הצרחה הקטנה שהיא לא מצליחה להחזיק בפנים.
עוד כמה שעות..אם אני לא יודע מה הולך להיות איך היא תדע?

בלי קשר אני אוהב הפתעות:)