סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

האופיום שלי...

אחריי ניסיונות רבים, שיחות, מפגשים, הודעות, זמן ואנרגיה לחינם.... בדיוק כשהחלטתי לקחת צעד אחורה וחשבתי שכל ניסיון הוא לריק, וכולם ככולם (חוץ מהיוצא מהכלל..) יהיו אפיזודה חולפת... מצאתי אותו!!

*

לפני 18 שנים. 27 בינואר 2006 בשעה 14:44

אל תפתח את התיבה האסורה
אל תלך בדרך המוזרה
אל תתן לי להראות לך איך
רק תרגיש איך זה מתארך
תחזיק חזק ביד ימין
תתן מכה, מאמין?
כמה פעמים היינו קרובים,
הלכת אחורה- שוב מתקרבים?
הרבה כוחניות ואתה כזה אדם עדין
הרבה אהבה- אתה מקסים
זה רק מגע או רק רגש
זו רק מכה ואנחת חרש
הלשון מטיילת בהרבה מקומות
הכאב מחפש דרכים חדשות
צריך להפתיע,
זה לא מרתיע
תרקוד איתי ריקוד נוסף
בפעם הבאה יהיה עוד שותף
ביקשת משהו שהוא רק שלך
את הריוקד הבא שלי ארקוד רק בשבילך.

נוגע בך​(שולט) בואי נמציא לנו ריקוד - ריקוד של עט על נייר, ריקוד של אצבעות על מקלדת
את רוקדת יפה.

משהו שכתבתי מזמן:

בואי נמציא לנו ריקוד
---------------------------------
איש לפנינו לא רקד כך
אין צעדים שיודעים
המוסיקה בלתי מוכרת
הרצפה לא ממש ישרה

יש כאן אותי, ואני מושיט לך יד
כי לימדו אותי שלרקוד צריך אותך
לבד רגליי כושלות
כי מסולו כבר נמאס לי

ואותך פגשתי ברחבה זרה
עולם בלי צעדים
מילים מרצדות על מסך קר
נראה לך שהן רקדו?

והרי מהתחלה נענו בתנועה בלתי רגילה
יצאתי במחול לבדי על הרחבה מול עיניי העולם
התכופפתי בקידה בלתי מוכרת
ואת אותי הזמנת לחדרך הפרטי

התחלנו במקום בלתי מוכר
החלפנו מבט, חיבקנו, נצמדנו
ויצאנו בצעדים שאין להם אח
חיברנו דבר בלתי מובן
סחרור מלא, סחרור ממלא
והכל בלתי מוכר, בלתי מוסבר

הרבה יותר קל לרקוד בלתי מוכר
הרבה יותר קשה ללמוד בלי תווים
הרבה יותר מרגש לרקוד בתלי ידוע
הרבה יותר מפחיד להתייצב ברחבה מסוחררת

הרבה יותר כן והרבה יותר לא

רק דעי לך שמילא אנו רוקדים ריקוד שאין לו תווים
ואין ספר שילמד איך צועדים
ואין מורה שילמד
ואין סרט שידגים

ולכן זה כל כך שלנו
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י