בעקבות שיחה עם חבר באתר, שהייתה דיי מזמן האמת, החלטתי להתייחס לסוג של ביקורת שקיבלתי. אני לא בטוחה שאני מסבירה את למישהו אבל למען הסדר הטוב והבהירות של הדברים.. (מרוצה, מר בחור?! (-: ).
אז נכון, מהפירסום הראשון בבלוג שלי לא תמיד כתבתי רצוף, לא כל הסיפורים עוקבים, לא הכל קשור ולא בהכרח מתחבר, אלה פיסקאות קטנות ושונות אותן בחרתי לכתוב מתוך מכלול שלם של חיים וחוויות. זה מה שבחרתי לשתף!
לקרוא אותי זה לזכור שאני תזזיתית מאוד ולא אוהבת לבזבז אף רגע, שהכל מתוך נסיונות, חקירות וטיולים שלי במרחבים השמיימים שלצורך העניין נקרא להם: החיים שלי!
זו אני, אלה הסיפורים שלי ואני מתנצלת מראש אבל נתתי סיפורים- את הקו המקשר אני שומרת אצלי ומשתמשת בו כשאני רוצה!
ולמה בכלל אני מסבירה את עצמי?! למה אני כותבת את כל זה?!
פתאום שמתי לב שמתוך כל הלהט של מה שקרה לי וכל מה שחוויתי לא חשבתי שלי מן הסתם, הכל ברור! אבל זה בלוג.. אנשים אחרים ייקראו אותו ולא כולם יודעים מי אני, מה הרקע שלי, מאיפה באתי ולמה... אז הם בטח לא יבינו מה הקשר בין מאסטר מדהים שלא עבדו היחסים ביניינו, לבין שיחת טלפון עם מישהו לא לרוחי, לבין אהבה מהטירונות ואיך כל זה מתקשר להכרות אליהן הגעתי בשנה האחרונה ולשאר הדברים שחוויתי מאז...
בוא נסכם, זה לא מתחבר!!! זה לא קשור!! זה לא עוקב! וזה לא רציף!
אני לא כותבת בהמשכים על מנת לעניין את הקוראים לחזור שוב לבלוג שלי, אני לא כותבת בשביל שכולם ייכנסו בכל רגע נתון לבלוג שלי רק לראות אם שיניתי\ הוספתי ואני גם לא רוצה שמי שקרא את הבלוג שלי יצא מסוקרן ותוהה " מה הלאה"? אם זה ככה.. אז סבבה!
אני משתפת במה שראיתי לנכון, במה שכיף וטוב לי לכתוב, במה שנכון לי לראות את המילים שלו על המסך ולדעת שכל אחד בלי יוצא מן הכלל יכול לנבור בחוויה שעברתי... ומי שקרא- קרא, מי שהבין- הבין, מי שנהנה- נהנה, מי שיחזור- יחזור... זכותו המלאה.
התחלתי מזה שאני כותבת בשבילי ואני גם אסיים בזה!
חוויתי, למדתי, לקחתי מה שלקחתי מהחוויה ואם החלטתי לסכם את זה בבלוג זה כי אני שלמה ורוצה ולא בשביל שלאנשים יהיה מה לקרוא בשעות הפנאי.
וזהו מקווה שאתה הספציפי הבנת את דעתי בנושא...
יום נעים לכולם..
שבת שקטה וחמימה...
אני!.
לפני 18 שנים. 13 בינואר 2006 בשעה 16:46
