לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא מזיק, ברובו

כל קשר בין הכתוב בבלוג למציאות הינו מקרי לחלוטין - הכל אמיתי, וקרה, והומצא מחדש בראש הקטן והמעוות שלי
מבולבלים? גם אנחנו
לפני 7 שנים. 23 באוגוסט 2017 בשעה 13:05

השיר הזה, יש בו עוצמות, יש בו תובנות.

כמו למשל: I am the maker of rules, dealing with fools - בהחלט. אולי לא יוצר חוקים, אבל לגמרי משנה את חוקי המשחק, ולגמרי מתמודד עם אווילים.

או, נניח: You've taken lots of chances before, but I ain't gonna give anymore - נכון. לא נותן יותר צ'אנסים. אל תנסו אותי.

 

וגם, ואולי הכי חשוב: I've heard the accusation before, And I ain't gonna take anymore - לא צריך להוסיף לשורה הזו כלום.

 

והנה ביצוע מעולה, לעניות דעתי, לשיר הזה:

 

לפני 7 שנים. 25 במאי 2017 בשעה 10:08

כן, זו הכותרת המתאימה לדעתי.

 

כבר הרבה זמן שאני לא פוחד מכלום, שנים למעשה, מאז גיל 18 בערך, כשאיבדתי את הפחד מהמוות.

כבר שנים שלא פחדתי ממנו, קיבלתי את המוות כחלק בלתי נפרד מהחיים, וכצעד ההגיוני הבא לאחר כך וכך שנים. ואין שום סיבה לפחד ממשהו כל כך הגיוני, נכון?

 

אז למה?

למה עכשיו?

למה אני מוצא את עצמי שוב פוחד מהמוות?! לעזאזל!

לא עבור עצמי, שהרי כשאתה כבר מת זה לא ממש משנה לך, אתה לא מרגיש כלום, או יודע כלום.

אני מפחד מהמוות שיגיע לקחת ממני את האהובים שלי. ואני מפחד עד לשד עצמותי.

לא אכפת לי למות עשרות פעמים, בשביל כל אחד ואחת מהם. לא אכפת לי לסבול בעצמי.

אבל אני מפחד לאבד את אהובי, מפחד לאבד את ההורים שלי, מפחד לאבד עוד חברים. מפחד לאבד אותה.

 

אז כן, פחדן עלוב, זה מה שהחלטתי שתהיה הכותרת המתאימה לפוסט הזה.

כי זה מה שמרגיש לי.

כי זה מה שעובר לי בראש.

 

לפני 8 שנים. 18 ביוני 2016 בשעה 13:20

לא, לא תמונה שלי, או של החתלתולה הפרטית שלי

 

היום בא לי לשים תמונה שתהיה לי מזכרת לימים/שבועות הקרובים.

 

אז, אני מניח שהפוסט הזה הוא פחות בשבילכם מאשר בשבילי :)

 

http://img13.deviantart.net/b0ce/i/2015/158/c/8/twinkle_and_icingdeath_by_supitscuda-d8wfh64.jpg

לפני 8 שנים. 29 במאי 2016 בשעה 12:14

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=30203&postid=536637

לו רק יכולתי לכתוב משהו על זה

 

לו רק...

לפני 8 שנים. 17 במאי 2016 בשעה 13:24

אני

 

אני מקדיש פוסט לאקסית.

 

כי היא פאקינג אמייזינג!

כי למרות שעוברים עליה דברים שישברו גם פלדה, היא עומדת בזה עם חיוך של "זהו? זה כל מה שיש לך להטיח בי יא בן של זונה?", וממשיכה הלאה.

 

אז פניקסית יקרה, מגיע לך פוסט. ומגיעה לך הקדשה. לך, וללוחמת, ולרוג, ולחתלתולה... לכולכן!

 

כי את מדהי-פאקינג-מה!

 

אני גאה בך עד כלות. וגאה לקרוא לך חברה. וגאה להקרא חברך.

אז תמשיכי להיות ה - Bad Ass Bitch שאת, ותדעי שכולנו כאן לצידך (אפילו Ludraz) מחזקים ותומכים בך.

 

ובסוף נשב כולנו על בירה (או אייס מוקה, עבור חלקנו *שיעול* *שיעול*) ונצחק על כל החרא של עכשיו :)

לפני 8 שנים. 7 באפריל 2016 בשעה 8:51

אני לא "משאיל" או "משכיר" או כל צורה אחרת של הענקה את שפחתי לאף אחד.

אין לכם שום סיבה לבקש.

הסיבה לכך היא פשוטה - לא אפקיד את האוצר היקר שלי בידיים של מישהו שאני לא מכיר וסומך עליו ב 1,000,000,000% ובעיניים עצומות, ומי שאני מכיר ברמות האלה לעולם לא ייבקש זאת.

 

אז לא, אתם לא תזכו להתענג מהאוצר הקטן שלי.

זה לא מכעיס אותי, להיפך, זה מלטף לי את האגו מאד, אבל זה לגמרי חסר טעם.

 

לפני 8 שנים. 14 במרץ 2016 בשעה 20:27

מדהים איך לפעמים אנשים מתגלים כהרבה יותר ממה שהם נראים מלכתחילה.

פריט מידע קטן, שמאד מאד לא ציפיתי לו, גרם לי אתמול לשנות את הדרך שבה אני רואה אדם מסוים.

הוא בוודאי לא יבין שהפוסט הזה נכתב עליו, כי לא נראה לי שהוא מעריך את עצמו מספיק בשביל זה.

אבל אני אספר לו, כי מגיע לו לדעת עד כמה הכבוד וההערכה שלי אליו נסקו לשמיים מאז אתמול.

 

אז תודה לך, איש מקסים ונהדר שכמוך. תודה על שאתה מאמין בי. תודה על שאתה מעריך אותי.
תודה על האמון, הכבוד, ההערכה, והפירגון שאתה מרעיף עלי.
ותודה על דחיפה בכיוון הנכון, שהביאה אותי למקום בו אני נמצא היום.

 

מגיעה לך כל תודה שרק אפשר.

 

אתה אדם מדהים, עם לב מזהב טהור.

 

ובפעם האחרונה לפוסט הזה - תודה לך.

לפני 8 שנים. 12 במרץ 2016 בשעה 22:44

לא ציפיתי, לא פינטזתי, לא תיארתי לעצמי...

אבל הבטחתי, ולכן גם קיימתי

 

מספר תלת ספרתי של פעמים, כתבתי לה בהודעה, כשהיא הייתה בהתארגנות לקראת הגעה אלי - וכך היה

Well over a hundred, well over two hundred

 

אז זה התחיל לאט, ובעדינות, עם קצת לימודי קשירות ממדריך נהדר, שלימד אותי את הבסיס

ונקשרת נהדרת ששמחה לשמש בובת נסיונות

ואז התחלנו לכייף...

ספאנקים, הצלפות וזוג שדיים שנמעכים ומגורים שוב ושוב

וחוזר חלילה

ואז סשן ארוך ומהנה, ויש שיאמרו מענה, אבל מה הם מבינים. קצת ספאנקים לחימום הקנה, קצת אצבעות בתחת המתוק להרגעת הרוחות, ואז זה התחיל: פלוגר, שוט סינגל, ושוט רכיבה נהדר שמאסטר P השאיל לי לשם משחק.

היא ספרה עד 10 ברוסית, רציתי ספרדית אבל היא התבכיינה שהיא לא יודעת עד כדי כך טוב, ובלה בלה בלה, אז ויתרתי לה והלכנו על רוסית, ואז עוד פעם עד 10, הפעם עם "תודה" על כל הצלפה של השוט הזה. מאסטר P היה בקרבת מקום, רק לוודא שהיא סופרת למקרה שאני לא שמעתי טוב. והיא ספרה, ואמרה "תודה" יפה, ועשתה אותי גאה.

חמישי בערב הסתיים כשעוד עמדנו על בערך 50-60 אורגזמות, היה לי הרבה מה להשלים

ואז חזרנו אלי הביתה, והמשכנו לכייף עוד קצת. הייתי חרמן, והתחת שלה היה מזמין, ומפה לשם...עוד כמה וכמה אורגזמות. קצת פחות להשלים.

בשישי ביקרנו אצל אלכסיי, היה נהדר! כל כך הרבה צעצועים!

היא קנתה לעצמה בגדים לערב, ועוד קצת שטויות.

חזרנו הביתה עם המון מוטיבציה, ועשינו סשן ספאנקים בקצב המוזיקה, עם שיר נחמד שלא יצא לי מהראש עד לרגע כתיבת שורות אלה.

ואז נרדמנו, לאגור כוחות לערב.

קצת לפני יציאה התחממנו בעוד קצת ספאנקים, והצלפות, היה חביב, חימום טוב לקראת הערב.

במסיבה של אלכסיי בשישי היה מדהים. חובה לציין את ה-Dark Loft, המקום מ-ה-פאקינג-מ-ם!! מעוצב בצורה יפיפיה, עם המון מקומות למשחק. מוזיקה מעולה לריקודים בהתחלה, מוזיקה מעולה לסשן לקצבה לאחר מכן.

יום שישי הסתיים כשחצינו את סף ה-100 אורגזמות. עמדתי בהבטחתי. ומפה והלאה זה היה רק בונוס.

היום, שבת, עשינו כל מיני משחקים אצלי בבית. היה נחמד, ומהנה, וכיף ברמות!

איזה בר-מזל אני שיש לי נשלטת שכזו. שיודעת לעשות אותי גאה ומאושר כל כך.

היא ידעה להתחנן, כשצריך, ולגמור בשקט כשביקשתי, שרק אני אשמע.

 

אני גאה בך ילדה טובה שלי. אני גאה לקרוא לך שלי.

והכי הרבה - אני אוהב אותך יפה שלי!

 

מחכה לפגישה הבאה, בקוצר רוח.

 

מוקדש לילדה הכי טובה בעולם:

לפני 8 שנים. 6 במרץ 2016 בשעה 20:23

מאז הפעם האחרונה שכתבתי

 

ומה יש לאמר, הרבה השתנה.

התחלתי עבודה חדשה, ומבטיחה (היום גיליתי בדיוק עד כמה, ועד כמה אני טוב במה שאני עושה), הכרתי אנשים חדשים, הכרתי נשים חדשות, התחלתי לחזור לחיות שוב, ולהינות מכל רגע של זה...

 

אז הסופ"ש הזה, איך אפשר לסכם אותו? בקצרה: הלוואי וכל סופ"ש מעתה ואילך עד סוף ימי יהיה גדוש עונג והנאה כמו הסופ"ש האחרון.

חמישי בערב היא (בינתיים רק נכנה אותה: היא, מי שיודע יודע, ומי שלא - ידע, בתקווה, מספיק בקרוב) החליטה שהיא כן מגיעה אלי, ואז קפצנו לבקר את אנה-מארי, והעברנו איתה ערב של קצת צחוקים וקצת שטויות (מקווה שרוממנו את רוחה). כשחזרנו הביתה השתעשענו קצת, היא נחמד, ונילי למדי (אני? מרביץ לנשים???? מה פתאום!!!!) לטענתה.

בשישי העברנו יום שלם יחד, של לטייל בעיר, לעשות קצת קניות לסופ"ש בסופר או שניים, ואז לקראת הערב הזמננו כרטיסים ל-Deadpool, לי זו הייתה הפעם השניה, לה הראשונה (היי! אני הראשון שלה במשהו!! יאיי לי!!) - סרט מד-פאקינג-הים!! מי שלא ראה - איך אתם מרשים לעצמכם?!?! ואז נסענו למסיבה של הספייס, אני אוהב את הליין הזה עם כמה שהוא לייט וסטנדרטי והכל, מסיבת ריקודים כייפית, קצת משחקים (איך לא) על אחד הקרוסים שם, קצת מכל דבר והרבה מהכל יחד.

בשבת נסענו לפליי-פארטי, ללא כל ספק ה-מסיבה הכי שווה בעולם!!!! אבל בלי קשר, שיחקנו, השתעשענו, יצא לי ללמד שולטת קצת על איך להצליף עם פלוגר, שיחקנו עוד קצת, יצא לי ללמד את השולטת עוד קצת על צעצועים ואביזרים, וקצת על איך להשתמש בספאנקר על זוג שדיים (יפיפיים I might add), שיחקנו עוד קצת.... אתם מבינים לאן זה הולך, נכון? :)

 

לסיכום, היה סופ"ש מפוצץ בכיף, הנאה, התכרבלות הדדית, ותענוגות.

 

ולך, את יודעת מי את (חסר לך שלא!! אחרת תראי באמת את הצד ה"ונילי" שלי) - אני כבר מתגעגע לתחת המתוק שלך! 

לפני 8 שנים. 25 בינואר 2016 בשעה 13:41

שאנשים צופים בבלוג שלי ומגיבים בשלהם

זה ליטוף משמעותי לאגו

זה כאילו להגיד לי "קראתי את מה שכתבת, וזה כל כך השפיע עלי שהחלטתי שתגובה בבלוג שלך לא מספיקה, אני צריך להתייחס לזה בבלוג שלי בפוסט חדש"

 

כל כך נחמד לי, ששברתי את כלל הברזל שלי - לא לפרסם שני פוסטים באותו יום :)

תודה לכם, אנשים נחמדים שמתייחסים לפוסטים שלי בבלוג שלכם.