הרגע סיימתי לצפות שוב בסרט המדהים הזה
ועולות לי מחשבות
כוחו של הגיבור, ג'ון הנקוק, בסרט, הוא עצום. בלתי אפשרי כמעט. והוא חי חיים של בדידות, וחוסר משמעות, חיי גיבור שאינו גיבור. חיים של אנטי גיבור, כמו כל גיבור קומיקס מוצלח. עד שיום אחד מגלה אותו איש יחסי ציבור והופך את חייו לבעלי משמעות. נותן לו מטרה לחיות עבורה. ויחד עם זאת, המפגש עם אשתו של אותו איש יחסי ציבור מגלה סוד אפל מעברו של הנקוק, הסוד שהופך אותו לבן-תמותה וגוזל ממנו את כוחותיו. האשה הזו היא מאותו הזן של הנקוק, היא כמוהו, רק ההיפך, שני צדדים של אותו המגנט. וכאשר שני הצדדים הללו נפגשים - נוצר חיבור רומנטי אדיר בניהם, שהרי ניגודים נמשכים, אך יחד עם זאת שניהם מאבדים את כוחותיהם בהדרגה והופכים לבני תמותה. זאת על מנת לאפשר להם, כביכול, לקיים חיי רגילים של בני אדם.
עד כאן הסרט.
ואני
אני מוצא עצמי, ופה תאלצו למחול לי על שחצנות יתרה, דומה מאד לגיבור הזה, להנקוק. מצאתי את שאהבה נפשי, והאהבה הזו נתנה משמעות לחיי, סוף סוף הפסקתי להיות הפרש הבודד שאני ולחיות למען מטרה מסוימת. אך עם זאת, אותה אהבה רוקנה אותי מכוחותי, הפכה אותי לבן-תמותה פשוט, והרסה את כל מה שייחד אותי. אני לא מדבר עליה, כמובן, אני מדבר על הקשר שלנו. שכמו שהוא רוקן אותי מכוחותי, והפך אותי לחלקיק ממה שאני מסוגל להיות, הרס גם אותה, רוקן אותה מכוחותיה, והופך אותה לבת-תמותה רגילה, וכמעט הביא קלון עבור שנינו (In a blaze of fire, אבל...).
ועכשיו, אחרי שהכל הסתיים, ואחרי שהבנתי מי אני ומה אני, אני מתחיל לבנות את חיי מחדש, ותסלחו לי על השימוש באנגלית פה אבל אין דרך לאמר את זה בעברית שתמצה את מלוא המשמעות - And to reclame my powers. אני מתחיל להבין למה אני מסוגל, ואני מסוגל לגדולות ונצורות, אני מסוגל להיות הגיבור שיביא אושר, שיביא שלווה, לחיי שלי.
אז אני הופך מהאנטי-גיבור שהייתי לפני כן, לגיבור על, לאדם טוב יותר עבור עצמי ועבור מי שיהיה חלק מחיי. כן, זו שחצנות שעוד לא נראתה כדוגמתה ממני, אני מודע לכך, אבל אתם יודעים מה - הרווחתי את הזכות הזו להשתחצן. להתהדר בנוצות הטווס שלי, נוצות שהיו שם מאז ומתמיד, ומעולם לא השכלתי לראות זאת. והכוחות הללו, היכולות המדהימות שאני אוצר בתוכי, יהיו גם נחלתם של כל מי שיהיו מסביבי. וזאת בעיקר כי למדתי כיצד לחלוק את אותם כוחות מבלי להמית אסון בדרך. למדתי איך משתמשים בכוחות שלי, ולמדתי איך לתעל אותם לטוב.
ולך
האשה שאיתה חלקתי את חיי בחמש השנים הללו. תודה לך.
אני מקווה שתשכילי, כמותי, להשתמש בכוחותייך לכל הטוב שאת מסוגלת לתת. ושכל הסובבים אותך יזכו להינות מהכוחות הללו ללא תופעות הלוואי שלהם.