בננה

יום כיפור אוטוטו ולמרות מחסור בולט אצלי ברגשות דתיים כלשהם, הגנים הפולניים נהנים מכל הזדמנות לחשבון נפש והלקאה עצמית (ואם על הדרך אפשר גם לעשות קצת רגשות אשמה לאחרים-זה כבר ממש שניים במחיר אחד)

אז סליחה מכל אילו לא עניתי להם בכלל- מה לעשות, אני באמת לא צריכה עבד למקסים או שולט חתיך-קשוח-שרירי ונשוי.

סליחה מכל אילו שהפסקתי לענות להם אחרי שלוש הודעות-שעממתם לי את התחת.

סליחה מכל מי שנפנתי מהצט בתירוץ של "אופס, טלפון מחברה"- העדפתי חיים נטולי סקס הכוללים באופן בלעדי מפגשים עם חברות-רווקות-מתוסכלות מאשר לענות בפעם המיליון על "כמה נסיון בדיוק יש לך בעולם השליטה?".

סליחה מכל מי ששחקתי איתו קצת בצ'ט בלי כוונה אמיתי להפגש-כלומר, סליחה ,סליחה-אבל היה לי מה זה כייף!!!

סליחה מכל מי שנפנפתי בתירוץ של "אבל אני בכלל ונילה" - בואו נודה על האמת-אין חיה כזאת תל אביבית ונילית.

והכי סליחה מהשועל שלי על כל הכאבי ראש שאני הולכת לעשות לו השנה.
בריאה עליך.

אתמול מצאתי את עצמי בג'אם סשן לתוך הלילה עם חבורת מוזיקאיות מדהימות בדירה מעל פארק ירוק בת"א.
שירה, אלכהול, חברה מעולה, לרגע אין שום חשיבות לזמן ולמקום אלא רק חבורה של אנשים שנותנים למוזיקה לאחד אותם .
WE BECOME AS 1
הפעם האחרונה שעשיתי את זה הייתה לפני שנים.
כשאני ועוד חברה שלקחה אותי לג'אם היינו בתחילת שנות ה20 שלנו.

דווקא היום,שהכל טוב בחיים שלי ורוב הדאגות הקיומיות מאחורי ,אני יכולה להתחבר למוזיקה יותר עצובה וכבדה ולתת לה לגעת ולהעיר רגשות- לתת לאמנות להביא את הקטרזיס ולמרק את רגש שלא ירדם, שלא יעלם, שלא ניתן לשגרה לשלוט על הרוח.
דווקא הדמעות-הן אילו שמביאות את החופש.

לישון לבד אחרי שלושה ימים של ביחד טוטאלי בכל שנייה פנויה. כאילו שאף פעם לא ישנתי לבד לפני.
חופש מוחלט מצד אחד, כמו שאני אוהבת. שהזמן שלי שייך רק לי, מרחב פרטי ועצמאי שקצת התגעגעתי אליו בשבוע האחרון.
אבל מצד שני, תחושה שמשהוא מהותי אבל ערטילאי חסר לי עכשיו.

מוזר.

אם אתם עושים מאסג' ככה עם כל הלב והגוף-
תבדקו שאין בסביבה איזה גב מיטה מעץ מלא .
אני מסתובבת כל היום עם סימן כחול מרשים במצח, שלצערי-הגיע לשם מהסיבות הלא נכונות.
אוווץץץץץץץץץ' !

סתם כי בא לי לשתף.

מישהו שהתחלתי לתקשר איתו בעבר הואיל בטובו לחזור אלי היום. שזה באמת יפה מצידו,אם אתם שואלים אותי.
אמרתי לבחור שהוא טיפה איחר את המועד ואחלתי לו מכל הלב הצלחה בהמשך דרכו.
בתגובה אמר הלוזר הקטן "הפסד שלך" -
ושאלתי אליכם היא- מה לדעתכם הפסדתי חוץ משוביניסט שחצן שחושב שהשמש זורחת הישר מהרקטום הפרטי שלו?
האם הייתי אכן אמורה לשבת לבד בחושך ולחכות לו שיואיל להתפנות אלי?
סלח לי, מאסטר ענוג, (ואם באמת יש כאן ניק כזה-אז סליחה מראש. המצאתי הרגע...) כבר זורקת את השועל ורצה אל זרועתיך.

בנות-תרשמו לעצמכן(-:
שועל , תודה על היום בצהריים, חזרתי הביתה עם קצת יותר אוויר .

תמיד חשבתי שאני אשה של חתולים-
אבל מסתבר שאין כמו השועל.

ראיתי את הניק שלו מהבהב ואני אומרת לעצמי "מה שנינו מחפשים פה לעזאזל אם כבר מצאנו אחד את השניה?".
בלעתי את האגו, פניתי, התנצלתי, החזרתי...
מחכה לי סופ"ש של חתיכת התרפסות.
המלצות להתחנפות בונה ,מישהו?

אחד גר רחוק מידי, שני מבוגר עבורי,אחד נראה כמו הצרות שלי, שני השתחרר מהצבא לפני יומיים, אחד מחפש שפחה (ואני לא כלבה של אף אחד), רביעי בכלל לא בקטע של כאב. אחד טיפש, שני-אורח חיים לא מתאים לשלי, 20 זרקו משפט לא במקום והועברו אחר כבוד לרשימת ההתעלמויות. אחד אמר שהוא עוד יחנך אותי- ומבחינתי- מוזמן לעבור למחנה חינוך מחדש בסיביר-רק בלעדי. 5 נמצאים פה יותר מידי זמן- ואם אף אחת לא הייתה בשבילם עד היום-הם בטח לא בשבילי.שישי שאל את כל השאלות הלא נכונות, שביעי ביקש תמונה מהר מידי, שמיני עשה פוזות ומרח אותי שבועיים-עד שנשבר לי ושלחתי אותו , באחולי הצלחה, להמשך דרכו. חמישה מזיינים את השכל ושולחים הודעה רק בלילות, 7 ניסו (דגש על "ניסו"...) לשלוח אותי לעמוד בפינה. אחד שאל בפליאה "רגע, את מחפשת את נסיך חלומותיך גם מבחינה חיצונית?" (כן, ברור! ממה בדיוק אתה מופתע?) ועל הכמות המחליאה של הנשואים הפאתטים שהתבללו בכתובות וחשבו שאני אחת שתשתין לכיוון הדוחה שלהם-אני בכלל לא מרחיבה.
חודש אחד-9 פגישות.
4 צלחו את מבחן הדייט הראשון
רק שניים הוזמנו לשלישי
ורביעי, כנראה לא יהיה.

אני בררנית, סנובית, יודעת בדיוק בדיוק מה אני רוצה.
איפשהו יש אחד בדיוק כמוני- קצת נורמאלי- אבל עם שריטה. שלא חושב שלעשות סקס נחשב לספורט, שקורא לפחות 6 ספרים בשנה, רגיש-אבל יודע לקחת, בדיוק בגיל הנכון.

תכלס-אין לי הרבה דרישות,אני מהגבר שלי רוצה רק דבר אחד- שיהיה מושלם!