בין פראצ'ט, גיימן, ואדמס

היא: אולי תכין לי כרוב ניצנים?

אני: עכשיו? לא. את יודעת למה?

היא: למה?

אני: כי אין לנו כרוב ניצנים!

היא: ואם היינו עשירים היית עושה לי עכשיו?

אני: לא! כי אולי היה לנו הרבה כסף, אבל עדיין לא היה לנו כרוב ניצנים.

היא: אבל היית יכול להשיג

אני: כן, גם עכשיו אני יכול להשיג. אבל זה עדיין היה לוקח זמן. כך או אחרת לא היה לנו *עכשיו* כרוב ניצנים!