מקיאה את הכאב

אני עוברת תהליך עכשיו, לסלוח, לסגור מעגל.

לסלוח לעצמי,

לסלוח לך,

לסלוח לחיים שזה מה שיצא מהם.

לסלוח לההורים, איך אפשר בלי זה באמת.

לסלוח לכל היקום.

יש רשימה של מה ולמי צריך לסלוח.

צריך גם להודות על דברים שהיו ויש.

יש גם רשימה למי ועל מה להודות.

אני מרגישה שבאמת המקומות האלה מתנקים.

כל הגועל ודברים שלא צריכים להיות שם יוצאים, מתנקזים ויוצאים ממני,

הם משאירים פצע פתוח עדיין, אבל נקי,

בתקווה כזה שיוכל להחלים.

אולי לא מהר כפי שהיתי רוצה, אבל עכשיו אני מרגישה שהוא יוכל להחלים.

רוצה לשמר את ההרגשה הזאת. 

רוצה ומאחלת לעצמי להתמיד במסע,

להצליח ולסיים אותו כבר.

בכדי להתחיל מסע חדש,

נקי,

חופשי,

יפה,

שמח,

מסע של חידושים וגילויים חדשים.

🙏🏻 מאחלת לעצמי, לכולם