לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקיאה את הכאב

החיים הם קפיצה ארוכה מכוס לקבר
לפני 3 שנים. 9 בספטמבר 2020 בשעה 21:52

ואין עם מי לחלוק

כי זה שהיתי זקוקה לו

זר מכדי להיות קרוב 

 

 

 

 

כואב

לא בעצם זה אפילו לא כאב

אין מילה לתאר את המועקה

כי זאת כבר לא מועקה

זה חלל נטול כל מה שהיה חשוב

זה גם לא חלל יותר 

כי אין לו קירות 

זה אין סוף 

אוקיינוס ​​ללא מרחב וזמן
ללא קירות וגבולות

הוא אינסוף הסבל

ושום דבר


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י