בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקיאה את הכאב

החיים הם קפיצה ארוכה מכוס לקבר
לפני 3 שנים. 21 בספטמבר 2020 בשעה 0:22

אני אוהבת את השקט של הלילה. 

כשאני מסתובבת בחוץ יש את השעות השקטות כמו עכשיו, בחצי שעה רק מכונית אחת חלפה על פניי. קצת רוח וכל מה ששומעים זה רק רחשי עלים, רק את הליחשוש של שיחות העצים. אם היו מכבים את אורות העיר אפשר היה לראות גם את הכוכבים קורצים משחור השמים.

לילה... הזמן האהוב שלי 

למה העולם לא בנוי לחיות לילה כמוני.....


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י