אני רוצה להגיד לעצמי שזה מאחורי ולא רק להגיד, לאמין, ושזה באמת יהיה מאחורי.
אני רוצה לאמין שזה יקרה.
אומרים שיש שני דרכים לצאת מדיכאון בארץ זה יכול להיות בספינה ובמטוס, שניהם בלתי אפשריים עכשיו ולא רק בגלל סגר או קרונה.
יבוא יום ואני אחייך.
יבוא שעה ואני אצחק.
יהיה זמן ואני אהיה מאושרת.
אני אבנה את עצמי לאט כמו שבניתי עד עכשיו.
מה שעברתי בחיי אנשים לא עוברים גם בכמה.
והדרך עוד ארוכה, אני מקווה לפחות.
ויהיו עוד מיכשולים, ויהיו אתגרים, ויהיו בסדר.
כי אני אצליח.
אני אעשה הכל כדי להצליח.
היום בכיתי שוב, הרבה.
בבוקר היה יום בסדר, בצהריים טוב ובערב שוב בכיתי, בלילה צחקתי. עברתי את כל המעגל.
לא נשאר עוד הרבה זמן לישון.
הלילה והחלומות ישטפו הכל אני מקווה.
אנסה להרדם ולהתנקות.
רוצה הפעלה מחדש. רוצה אוויר צח.
רוצה לחייך.
מקווה שמחר אצליח לראות את האופק, שוב.
אולי אסע מחר לבקר אותה.
נירא.
בלי נדר.
לילה טוב.
חלומות פז....