אז אין בררה. הזמנתי תור טלפוני לרופא, להפתעתי היה מהיר מאד.
הגיעה היום והשעה.
הטלפון מצלצל ומזל שהטלפון של הרופא היה כבר רשום בזכרון הנייד שלי כי אחרת יכולתי גם לא לענות.
למה?
ברור, כי כבר שכחתי שהזמנתי תור, גם אם עברו רק יומיים אז מה, לא זכרתי וזאת עוד אחת מהסיבות למה בהצם היתי צריכה את התור הזה.
דיברתי איתו קלות, שאל לשלומי.
סיפרתי על ימים אלרונים והבכי הלא מוצדק.
קבע שיש לי דיכאון ואין בכלל ספק שכך ורשם מרשם.
בחור נחמד ממש, דאג גם לשאול אם הסכום שיעלו לי התרופות בחודש יהיה אפשרי בעבורי לשלם.
מחכה כבר בקוצר רוח לראות מה יהיה מקווה שהפעם זה יעבוד ובאמת יהיה לי יותר קל.
בימים אחרונים העמקתי קצת במחקרי על דיכאון וסוגיו. מתברר שעניין מורכב יותר ממה שחשבתי.
וכנרא יותר ממה שרוב אנשים חושבים.
נכון המודעות עולה, אבל רחוקה מלעלות באמת.
בהצלחה לי.
מקווה שעוד חןדש אכל לכתוב:״ יהיה זכרו ברוך של דכאוני״.
