סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

טעימות בהנף מקלדת

מילים והגיגים, על הא ועל דא
לפני 15 שנים. 16 ביולי 2009 בשעה 21:56

הרצון לבלעדיות באהבה, הולם ופועם בלב, אלא שבמבט מפוכח הוא מתגלה כביטוי של רכושנות או סוג מסויים של אגואיזם. כל צד חפץ ורוצה להיות נאהב/ת באופן מוחלט ובלעדי. ומכאן שפע הביטויים והשמות כגון: אחת ויחידה, האחד והיחיד, עולם שלי,ועוד שאר כינויים שהצד המשותף להם זה רישום האהבה במעין נסח טאבו. אולי מכאן גם תופעת הקנאה העזה ההולכת שלובת זרוע עם האהבה, וייתכן שזהו המקור לשימוש בביטוי בגידה, כאשר צד מסויים מתנה אהבים עם צד שלישי.צורת בלעדיות זו טבועה בכולם. בכך מתקיים שיויון מוחלט, בין גברים לנשים. עניין עולה יפה גם בספרות. כך למשל הסופר אלבר קמי בספרו הזר, מעלה תיאור מעניין בין הגיבור הראשי של הסיפור לבין בחורה שהכיר בשם מארי, במהלך ההיכרות הוא מציין כדלהלן: " אחר כך שאלה אותי אם אני אוהב אותה, . עניתי לה שאין לזה שום משמעות, אבל נדמה לי שלא. היא נראתה עצובה". (הזר ע"מ 38). ההיכרות הלכה והסתעפה, ואז היא שואלת אותו אם הוא רוצה להתחתן איתה והוא משיב לה כדלהלן: לא איכפת לי ושאנחנו יכולים להתחתן אם היא רוצה" בתגובה לכך, היא מוסיפה ושואלת אם הוא אוהב אותה? ותשובתו כך היא: עניתי לה כמו שכבר עניתי לה פעם אחת, שאין לזה כל משמעות, אבל נדמה לי שאני לא אוהב אותה" ולשמע תשובה זו היא שואלת אם כן " אז למה לך להתחתן איתי?" ואז הוא משיב : " שאין לזה כל חשיבות ואם היא רוצה אנו יכולים להתחתן" במהלך חילופי הדברים, היא שואלת: האם היה נענה להצעה כזו של נישואין גם ממישהי אחרת במצב דומה ליחסים בינהם? ובתגובה לכך השיב לה ואמר: כמובן. הנה כי כן למרות שכבר הכריז ואמר לה שהוא לא אוהב אותה, אך הרצון שלה, לשמוע שיש בה היבט יחודי שאין באחרות, הוא זה שעומד כאן במוקד הדברים, וזה מבטא יפה את עניין הבלעדיות.כאמור עניין זה חל בשווה על גברים ונשים. ולכן אציין להלן גם מקרה בו הגבר מבקש בלעדיות. הדברים עולים בדברי המשורר היינריך היינה אשר בשירו דונה קלרה מופיעה ההתייחסות הבאה: אך אמרי אהובתי לי, אם ליבך כולו מסור לי? והיא משיבה: כן אותך אני אוהבת, כה נשבעתי במושיע,..ולמרות ההצהרה בשבועה הוא עדיין מסופק וממשיך לשאול: אך אמרי אהובתי לי, שבועתך אינה שקר? (מתוך מבחר כתבים של היינה הנקא בשם " וקדיש הם לא יגידו ע"מ 77). בלעדיות זו שורשים קדומים לה והיא מקבלת את שיאה בשיר השירים שם מובעת דרישת הבלעדיות באופן חזק ונמר: שימני כחותם על ליבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה רשפיה רשפי אש שלהבתיה" ואז בא הכתוב התוכף:מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה"


לי-אורה - ולכן ככ קשה למצוא היום מונוגמיים?
לפני 15 שנים
בודק - גם פעם לא היו מונגומיים
לכולם היו כמה וכמה נשים
אולי היה פער בין
ההגדרות לבין מה שקורה בפועל
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י