טעימות בהנף מקלדת

על ההיסטוריה אמר אחד החכמים (כמדוני שזה וולטר)
שהיא: צרור להטוטים שעושים על אותם שכבר מתו
וככל הנראה כוונת הדברים היא: שאותם שמספרים עליהם היסטוריה כבר אינם בנמצא שיכולים להפריך את הדברים. בהקשר הזה נראה לומר כי כל העניין של הגדת העתידות
היא: צרור להטוטים שעושים על אלו שחיים. וזה מזכיר לי בדיחה על אחד שנתקל במודעת ענק לגבי מכון בו מעבירים קורס בראיית העתיד. הלה הולך לקורס ונרשם ובשיעור הראשון ניגש אליו המדריך, מבקש ממנו שיסתובב, ומתחיל למשוח אותו בשמן מיוחד
ואט אט יורד עם ידיו לכיון הישבן שלו, התלמיד החדש נבהל ואומר למדריך, תגיד מה אתה רוצה לדפוק אותי? המדריך אומר לו: ישתבח שמו, תראה מה זה נס, רק התחלת את הקורס וכבר אתה רואה את העתיד.