בסד"ו

בתקופה בה סבלתי מטחורים לא עלינו, בליתי כל כך הרבה זמן בשירותים,
עד שגם עיתון 'לאישה' הצליח להסתנן לשם.
בין הוראות לאירוח מושלם ועצות לשיפור הזוגיות, קראתי שזהו תענוג צרוף לפגוש
באקס כאשר את במיטבך , מלאה בעשייה, מאופרת ולבושה למשעי , ומוקפת באוהבים.
אולי זה היה כאב חד של משיכת טחור שצרב לי את התודעה לכדי ההנחה שנתונים אלו עשויים לשפר לי את מד-הרעידות כאשר אתקל בו.
זאת, מאחר ובפעם האחרונה שהתראינו התעופפו מבעד למרפסת הסלון בקומה השלישית:
*צנחו אל מותם-פסל של פיה, נעליים של אחת משפחותיו המזדמנות,
מאפרה (זו שלא שברתי בביקורי הקודם) איי-פון ובקבוק ערק.
*נשברו- שלוש כוסות, שתי גיטרות, וטלפון אחד.
* דרך הדלת התעופפו- עם סימני אלימות קלים בלבד- "חניך שליטה" מבוהל + שיפחה.
בשלב זה, ובאופן לא מאוד מפתיע, נהיה שקט מאוד בדירה.
דאז, יכולתי סוף סוף לעדן מעט את מחאתי: הגשתי לו כוס מים,
(הוא טען שאם לא אעשה כך הוא עשוי לחטוף שבץ מוחי...)
חייכתי ונשקתי לו ארוכות,
לחשתי באוזניו, שהדבר שהייתי הכי רוצה לעשות כעת, זה למצוץ לו. אבל יש לי תחושה שאני ממש, אבל ממש, חייבת לזוז...

"כל סכום שבא לך, רח' ירמיהו"! -נהג המונית שהסתערתי עליה הביט בי מוזר.
הוא לא ניסה לספר לי על הפקקים ברוטשילד, ביבי, אשתו וכו'. הוא שתק.
ביציאה מן הרחוב ראיתי שתי ניידות פונות לעבר ביתו של המחמץ ונשמתי עמוקות.
נהג המונית המשיך מחוויר ושותק.

יום לאחר מכן, סיפר לי המחמץ שהריח את ריחו של המוות.
המפגש עם ערכת טביעות אצבעות ניידת משמשת בעיקר לדגימת אצבעות מגופות.
אי- לכך ובהתאם לזאת, זהו הקו האחרון, בו הוא מוכן לפוגשני באופן יזום כל עוד אני
שורה בצער הפרידה ו/או עד ש"אשוב לפסים".


במיטב מחלצותיי, מלאה בעשייה חדשה, יפה ומוקפת באוהביי פגשתי בו.
בו, ובקופיפת חוקן האלפלפה שהביא עימו.
לא השמלה הדהויה וחסרת הצורה, לא העובדה שהיא לא מטריחה עצמה בחזייה למרות שהפטמות שלה כבר שנים מביטות רק על המרצפות בואכה פופיק, ולא זה שאת מיטב מחלצותיי רכשתי בחנות יד-שניה ב30 ש"ח ועודני נראית כמו שדה בשיא פריחתו ביחס אליה, לא ניחמו אותי אפילו במעט.

זו ל'-הציג אותה בפניי, והמטיר שבחים. שאלתי אותה האם היא מסכימה לכל תנאיו,
והיא ענתה שכן. שאלתי האם ידוע לה שהמחמץ מצפה ממנה להצטלם עימו לסרטי פורנו שליטה בפנים גלויות , וללא כל תשלום, והאם היא מסכימה- והיא ענתה שכן.
הייתכן? חשבתי בליבי, גם אם קופה היא, למיטב ידיעתי, אנוכי הישראלית-צברית היחידה שעושה שליטה, פרפורמינג אקסהיביציוניסטי קיצוני, סרטים ותמונות גלויות פנים.

ולמרבה הפלא הוא מצא לעצמו קופיפה העשויה לנגוס בחלקה הפרטית שלנו יחד.
היתכן כי הוא צדק כל הזמן? האם אני מסרסת אותו בתחום בכך שאני טוענת שהמרדף אחר נשלטות לא יעלה בחכתו דבר, וכי זה תירוץ כדי לרדוף תדיר אחר כל אשה ביקום כאילו הייתה זו שתביא לו את העונג היצירתי וההתפחותי?

מזה כחצי שנה אני נאשמת ב:"סירוס אומנותי", כיון שאני מבקשת לערוך שינויים במראה
שלי לצורך העניין, ובוחלת בתכני התסריטים-רחמנא ליצלן.
אף על פי שכבר אז היה סביר להניח שהקופה משקרת על מנת לצבוט את ליבי.
מפלצת הקינאה הביאה אותי לכדי דרישה/שידול המחמץ להשפלתה הפומבית.

"לא יתכן כי אותי זרקת בעבור הטענה כי אני שולטת אלימה ואין לך במי לשלוט כמו שאתה אוהב, כי אני מבריחה/גונבת את כולן, ועל כן אסור לי לפוגשן וכו'. וכעת משכבר הבאת נשלטת שאתה מוכן להיראות עימה בציבור,הראה לי בבקשה מהו העונג שבאישה צייתנית, אולי גם אני אלמד משהו על כך. הראה לי איזה שולט אתה? למה אתה מסוגל? בעבור מה פירקת את אהבתינו? ומלבד זה , פומבית אמרת? סרטים? תראה לי!"

דרשתי שיביא אותה לחרחר כחזירה לנעליי עד שאתרצה, -דרישה לא מוגזמת לכל הדעות,
בייחוד למי שמתיימר לביים סרטי שליטה גברית. אך לצערי המחמץ הפך חסר ביטחון, מעין דום- סוכר לעת צרה, ככל הנראה הפחד מן הבדידות הביאו לידי חשש, שמא היא תברח. אז הוא הסתפק בלהזמין אותה יפה להניח את אפה על אצבעו הקטנה, וביקש ממנה לנחור כאשר היא מביטה לי בעיניים. היא נחרה סביר.
בעבור נחירות עם ריר ו/או לנעליי הוא דרש 20 ש"ח.
יתכן וזהו המחיר עבור הפגת בדידותו בחברתה. אך עם כל הכבוד לקינאה שלי, ויש כבוד,20 ש"ח בעבור זה, נראה לי סכום עתק.

הקופה ניסתה לטעון בתוקף שאינה נגדי, והיא מבינה לליבי- תוך שהיא מוסיפה "להיטיב" עימי בהתנהלות דו משמעית מתחכמת, משקרת שזה עתה נפגשו ומציגה מצג שווא של התמסרות מיידית ואינטימית.
מדהים, שבנקודה זו דווקא היה זה המחמץ שהאמת הינה גפרור לרגליו, שסיפר כי הם מכירים מזה כמה שנים וזהו הסיבוב השני.
שקרים, אוטיזם חברתי, ניתוק ריגשי...,
אין מה לעשות, היא אכן מתאימה לו הרבה יותר ממני.

כאשר נכנסתי לחדר החושך, הוא היה ריק . המחמץ וההיא רבצו על המיטה בישיבה חיננית ומזמינה- לא שאי פעם נזקקתי להזמנה כדי להגיע, אבל היה כיף להרגיש את ההדף
מדפיקות הלב המתגברות של המחמץ בעת כניסתי. מסתבר שהיכן שהוא, במהלך ההתפתחות האבולוציונית, במהלך יחסינו עוד נשארו לי מעט אינסטיקטים של כלבה.
אני עדיין יכולה להריח את הפחד שלו.

הוא מחייך ללא הפסקה- אני יודעת שהוא רועד מפחד שמא תשוחזר הסצינה אשתקד.
אל חשש, אני מנסה לשכנע אותם ואת עצמי, אני פה בשביל האפרופו,
ותעשו מקום זה לא מכובד.
בשלב זה אני רועדת ומתרגשת באופן שהוא בהחלט ניכר לעין, אני בסוג של דום-ספייס.
השיחה היתה שנונה ועוקצנית כצפוי, ועיקרה הובילה לכך שהמחמץ מאפשר לי לשלוט בה.
"את מסכימה?"
--------------דממת אלחוט השתררה וערימת חרמנים נקלעו לאיזור.
"את מסכימה שאשלוט בך?"
---- "מה שהוא רוצה".
"שלטי בה . אך עשי זאת מכובד".
היא נראית לי מפוחדת, אך ממשיכה להתנהג כאילו הייתה נשלטת טוטאלית, מהסוג הכ"כ נרצע, עד שיעדיף אותה על פניי, למרות היותה מניפולטיבית.
"אשלוט בך, אני לא אכאיב לך פיזית, ואת תשארי במקומך. בתנאים אלו את מסכימה להכל?"

ה-כ-ל ענתה ומצמצה ביוהרה.

בשלב הזה הייתי מסוחררת לחלוטין מן האדרנלין.
ניסיתי נואשות לפתוח בגד גוף ללא פתח.
מתרגשת ורועדת הכרזתי:" את רק הישארי במקומך.
אני הולכת לחרבן עלייך."

מחמץ:"נו , לא באמת? מה עכשיו?"

הטון הופך לחוץ כאשר אני מחליטה לבסוף להסיט את בגד הגוף הצידה ורוכנת מעליה.
מחמץ: בטון היסטרי/צחקוקים: "את לא חייבת אם את לא רוצה, פשוט תזוזי"
אני: "כן, מחמץ, אבל אז זה לא יהיה מכובד..."
מחמץ: "מה עכשיו פיפי קקי? מה אנחנו ילדים בגן? די ליבנת! זה לא מכובד, וגם לא שליטה".
אני: "מה השיפוטיות הזו כלפי פטישים? מי אתה שתקבע איזה פטיש מכובד פחות ממשנהו?
לך יש פטיש להשפלה חברתית של נשותיך, ולי יש פטיש ביזאר ומחמץ לחוץ."
מחמץ בצחוק פרוע שמשתנה לאמירות מתפתלות: "תזוזי תזוזי אם את לא רוצה..."
הוא ממש מתחנן. אני כמעט מתעלפת. לשמוע את המחמץ מתחנן.. חלום בהקיץ.

אני מטילה שתי טיפות ואז מפליצה.
אני: "וכעת נאאאאאד ענק!". ההכרזה+הפלצה.
המחמץ מתפוצץ מצחוק.
הקופה מבינה שזהו-זה, זה יוצא, והיא לא באמת יכולה לעשות כל מה שהוא רוצה.
וזאת-כי לא היה לו שמץ של מושג מה הוא רוצה.
מחמץ: "תזוזי! תזוזי!"
הקופה זזה ואני בעקבותיה.
"מה קרה, קקי זה לא מכובד לך?"

ואז בדיוק כשהוא הופיע (הקקי) המחמץ הסתער באבירות על הקופה,
הסית אותה מדרכי , והכריז שזה לא מכובד, לא כך, ואם כבר אז על במה או מצולם.
בששון עניתי: "הבמה פנויה..."
מחמץ:" זו לא שליטה ! זו לא שליטה!"
"וזה שכולכם המומים? ,אתה שרוי בתחנונים, השפחה שלך מתחרטת ובורחת, נראה לך שזה מסב לי פחות שליטה מאם היתי לוקחת שוט ומצליפה בה?"
מחמץ בחיבוק מגונן של בוגדים עלובים שיכולים להתרפק רק האחד על השניה:
"זה לא רציני" בלה בלה בלה....

ובכן, ההצעה עדיין בעינה עומדת.
אני מאוד אשמח לצלם זאת, בדיוק כפי שטענה שתעשה עבורו.
עם פנים והכל. השתתפותי מובטחת.
השתתפות הקופה, לעת עתה נראית מוטלת בספק...

בברכת "התענוגות" המפורסמת
ליבנת