בסד"ו

בס"דו,

הבנות שוגרו לאביהן, ואנוכי שוב אדונית לעצמי...
הבנות ואני הפרחנו נישוקים באויר,
ונפרדנו ל"חופשת הסתיו" השנתית.
בחופשות כידוע, יש מי שנהנה -ויש מי שנהנה קצת פחות...
בעוד בנותי ואביהן היו צפים על מזרני -ים ומוקפים בדוליפנים,
אני 'נצלתי' כל דקה להוסיף ולעבוד בעבודות מייגעות -קשות-ולא מתגמלות...
משונה, כי גם השנה עבדתי קשה, ואפילו יותר מבכל שנה,
ומוזר כפי שישמע, חופשה זו, תזכר לי כ'חופשת-חיי'.
עבדתי קשה, אך שונה...

שכבתי על מיטת הטיפולים, מסאז' מפנק, אלכוהול משובח ביד האחת,
וצלחת מן הגבוהים-ביד האחרת,
גחמות נרקסיסטיות שבאות על סיפוקן, הופכות למחוות קטנות כלפי אהובים לי.

מעגל העונג מסתבר, באמת יכול להתגלגל...

ואז נשאלת השאלה:

אם לעצמי אני יכולה,
אז למה לכל השדים,
לו אני לא "מרשה"?...

ועולה בי כעת מחשבה, שחוסר הבטחון שלי בעיניין, הוא הדרך המאוד לא סבירה שלי לאותת עד כמה אני מפוחדת מתחושת החוסר. החוסר באהבה.
ואולי רק טיפ-טיפה, חשקתי ברגשות האשמה .
כאלו שיאשרו לי שאני הכי יקרה...
וחפה מכל אחריות בענין.


ויש לי הרגשה שתהיה זו תחושת רווחה גדולה,
אם אעמיד לי נשלט חינני,
שיבוא כל אמתי שרק יתבקש,
יענוד עצמונית את הגאג הטבעתי הפתוח -
(כשהלשון רפויה ורכה מהודקת בתוך טבעת הברזל,)
יתייצב על ארבע -מול המראה שצמודה למיטתי,
יזקוף גב, יישיר מבט-ויקח אחריות...
-----------
כאשר אני אהיה תקיפה,
הוא מצדו יטען בתוקף.
ועל אף כל קושי שאעמיד בפניו,
הוא לא יפסיק לזעוק בפה פתוח ומלא ריר :"אני אשם"
וגם, אם תרצו,ישנה עוד אפשרות לבחירה:
"אני אשם בכל".
אם יתחשמק לו כזה לגוון...

אני רוצה
שמישהו אחר יהיה אשם.
אשם תמיד, אשם המיוחד והיחיד...

זו פנטזיה נהדרת, וכנראה גם אגשים אותה,
אך אני לא משלה את עצמי, באשר לרגשות האשם,
זה לא באמת יפתר, ולא משנה כמה ליטרים של רוק יריירו לי נשלטים על רצפת הסלון.
זה יפתר עם מעט לקיחת אחריות מצדי ל'השוואת תנאים'.
ואיכס, ופוי, -כי זה כ"כ רישמי ובעעעע...
ורק המילה הזו:'אחריות' עושה לי צרבת ותוחשה בלתי רצונית לצפות ב'מבט'...
המילה אחריות, כך תמיד היה נדמה לי באה באותו המשפט עם טיפול בטחורים,
מינוס בבנק, ושאר מיני עינוגים מפוקפקים שכאלו.

בתנחומים העצמיים:, והלילה בתפריט:
אוציא מן הסלסלה גרביים של סתיו, חמימים כאלו,
שכיף ללבוש אותם גם בימים האחרונים של האפשרות להסתובב עם תחתונים בבית
(מבלי ליבש לעצמי את שברי הקולגן ע"י מזגן/מחרשה)
אחליף בטריה לסגול שלי,
אגלגל,
אכבה את המחשב והאור,
ואקח אחריות.
כן, עוד , עוד תחומי אחריות...

רק בתענוגות,
ליבנת