סוטה בנפשו

אני סוטה, הכי סוטה שיש. אני הכי לא סוטה הכי ישר שיש.
לוא ידעת כמה אני מחכה לך. אחת שאין לה אלא חולי קדחתני בראש. אחת שהיא מלאה ברעש פנימי שרק הגיהנום יכול להחריש.
אני רוצה את זה, הגיהנום הזה. גיהנום איתך.
נכון, אני נשוי ואני אב, אבל אני גם ילד פרוע שלא יודע להרגיע את עצמו אל מול גלי החולשה הפנימית שבו.
אני רוצה אותך בוכה, מפליצה, צוחקת, מקיאה, משתינה, מחרבנת, אובדת אל תוך הטירוף הזה שחל בתוך חדר בו שני אנשים התכנסו להוציא את השקט הפנימי שבהם אל רגע אחד של סיפוק. השקט של האחרי...
אני רוצה אותך מתפלשת בי. רצוצה. שבורה תחתי.
אני רוצה אותך ללא גועל או עכבות. ללא פחד או חששות.
אני רוצה אותך מכורה לריח שלי ושאני אהיה מכור לריח שלך.
אני רוצה להסתובב עם החרא שלך על הזין שלי שבוע ימים. הזין הזה ששחט לך את החור של התחת.
אני רוצה אותך מסתובבת שבוע ימים עם הריח של הזרע שלי בנחיריים שלך, אחרי שהסנפת אותו מכף היד שלי בדיוק כמו שמסניפים קוק.
אני רוצה אותך לא בטוחה בשפיות שלך איתי.
אני רוצה אותי יודע שהשפיות שלי מקבלת ביטוי אמיתי ברגעים שבהם אני איתך.
אני הנוסע האפל שלוקח אותך לסיבוב עם הנוסע האפל שבך.
אני רוצה אותך מחורבנת, מיוזעת, מרויירת, נוהמת. נוהמת על אמת. כמו אחת שאבדו לה הקודים והחוקים הנורמטייבים.
אחת שהיא חיה של ייצר.
בהמה.
חזירה.
כן, ככה אני רוצה אותך.
רק ככה.