סוטה בנפשו

זה בדיוק מה שאני רוצה. אני רוצה שבפעם הראשונה שניפגש, את תבואי לפגישה אחרי ששבוע לא התקלחת. את מסוגלת לזה? אני רוצה שתבואי עם תחתונים שלא הוחלפו שבוע, עם חזייה שלא הוחלפה שבוע. אני רוצה גרביים סרוחות. אני רוצה עור דביק.
אני רוצה שבמשך אותו שבוע את תאונני לילה לילה. תנגבי את הדביקות שלך באותם התחתונים. אני רוצה שתשתיני ולא תנגבי. אני רוצה שתחרבני ולא תתקלחי.
את תשבי מולי, בבית הקפה בו ניפגש. אני אשלח אותך לשירותים ואת תחזרי כשהתחתונים שלך בתוך שקית מתנה, כמו מתנת יומולדת. אני אחייך אליך. את תחייכי אלי. אחר כך אני אפתח את השקית, אוציא את התחתונים שלך אעביר בהם מבט, אבחן את הכתמים, אעלה אליך עוד מבט לבחון את הסומק שעולה בך, ואת חיוך הבוז שעולה בכדי להחניק אותו. אני אקח את התחתונים האלו שלך, עם הסירחון הזה שלך, ואקרב לאף. להריח את האסנס שלך. את המהות.
לא מעניין אותי ריחות הבושם, הניקיון והיופי שהעולם הזה יכול להציע. מעניינת אותי האמת. הסירחון הוא ניקיונה החשוף של האמת.
אחר כך אנחנו נלך לאיזה מלון מטונף, מלון של סוטים, של מזדיינים, של כלבים. את תשבי על ארבע, בדוגי מטונף, ואני רק אקרב את הנחיריים, אבחן את הריחות שלך. כפות רגליים. חור תחת. בית שחי. כוס. מאחורי האוזניים. הבל פה. גב. בטן. ירכיים. מפשעה.
רוח קלילה של חולי סוטה תעבור עליך הלוך וחזור. תבחן את מה שאת. את מי שאת. אמת אמיתית וחשופה ללא צנזורה.