העולם ושאר ירקות...

****

1.
כריות אדומות רכות למגע. סיבים סיבים של נועם. כרית בין הרגליים, כרית תחת ראש, כרית מאומצת חזק אל בית החזה.
כל בוקר אני מתעוררת עם פליאה מחודשת וחצי חיוך על כך שלמעט סימון מובהק של גוף אחד שפרע מעט את הסדר בצד ימין - דומה כי כלל לא נגעו במצעים.
כל שעלי לעשות הוא למתוח טיפה את השמיכה ושוב המיטה מוצעת.
ישנם תורות שלמות על תנוחות והרגלי שינה. מעניין מה המשמעות של חוסר תזוזה...האם זה מעיד על רוגע ושלמות נפשית? אולי קיפאון וחרדה?
אולי זה סתם אומר שאני ישנה ממש טוב? חזק? עמוק? מעניין...

****

2.
אני מדברת לעצמי. המון. בקול.
מנהלת שיחות מפרות ופוריות. דיונים של ממש. לא בראש. בקול רם. טונציה, דיקציה, פאוזות. the works...
אחת לכמה דקות אני ממענת מילה או משפט לכלב כאילו בכדי לשכנע את עצמי שהשיחות למעשה מתנהלות איתו. (לא שזה הופך את זה לנורמלי יותר).
אני יודעת שאני לא לבד וישנם רבים אחרים שעושים זאת אבל כל פעם משעשע אותי מחדש לגלות את רמת החדות שבה אני מנסחת את הדברים. לבד.

****

3.
אני תחרותית. מאוד. זה בא לידי ביטוי כמעט בכל דבר. החל מויכוחים וכלה במשחקים. זה לא בהכרח תחרותיות כמו להיות צודקת. ניסיתי להבין מאין זה בא.
אולי כתוצאה מהיותי בת בכורה עם אחים קטנים. אולי בשל העובדה שגדלתי בבית רווי ריבים. אולי זה פשוט גנים.
עם השנים למדתי למגר את זה קמעה. אט אט אני לומדת להבין שככל הנראה יש עוד זוויות שמהן ניתן לבחון את הדברים ולא תמיד אני צודקת.
עדיין נורא קשה לי להודות בתבוסה. במשחקים זה עוד לא קרה.

****

4.
טיפות ראשונות של גשם ירדו כאן אתמול. הטמפרטורות החלו לצנוח בלילות וגווני העלים החלו לעטות את גווני האדמה. השלכת כאן מדהימה ביופיה.
מחול מטורף של סגולים וחומים, צהובים ואדומים, צבעים עזים ודהויים והכל אמנם קמל לאיטו אבל נראה מרהיב, חי ונושם מאי פעם.
החורף כאן קשה. ברד, שלגים וסופות. רוחות שלא מאפשרות נשימה סדירה. דקירות בחזה ואדי קור שמלווים כל נשיפה.
אני כבר מחכה בקוצר רוח ליום שבו אוכל להוציא את מגפיי הגומי האדומות שלי.

****

5.
אני נורא אוהבת את החזה שלי. ליתר דיוק את הפטמות. אני מוצאת את עצמי משחקת איתן בקצות האצבעות כמעט בכל רגע נתון שמתאפשר. לא בקטע מיני. זה לא מגרה אותי.
(בדרך כלל.) התחושה של פטמה זקורה ונוקשה מוקפת בעור עדין ורך נורא נעימה למגע של כריות האצבע.
נראה לי שזה די דומה לצורך של גברים לגעת-לסדר-למקם-ללטף את החבילה. זה הרגל של שנים. נראה לי שבתור ילדה היה לי חסך רציני בצעצועים...

****

6.
אני אוהבת רעש של עקבים. בייחוד כשהוא בוקע מנעליי שלי. גורם לי להרגיש גדולה ורצינית, סקסית ונשית.
גורם לי, בעיקר, להרגיש כמו ילדה קטנה שמשחקת ב"נדמה לי" עם הנעליים של אמא...

****


תלויה.