|
|
|
3. אופנועים שהרעש שלהם נשמע כמו התחלה של אזעקה.
2. אזעקות של רכבים.
1. שכנים מוזרים במקלט שמתעקשים לפתח איתך שיח בגלל שהם מפרשים את הבהייה העקבית שלך באוויר בתור הקשבה מוחלטת.
החלטתי לצאת כדי לנשום מעט אוויר שאינו מהול בעשן משמח. בדרך חזרה, בזמן שאני עייף ומיוזע, קלטתי מכשירי כושר שנמצאים בצמוד למאפייה שמוכרת סמבוסק שמחרמן את החך.
התאמנתי על המכשיר הראשון שעליו המבט שלי נתפס, ואז עליתי על השני, על השלישי, הרביעי וכו'. הרגשתי טוב! עד שקלטתי שכתוב על השלט "מכשירים מיועדים לגיל הזהב".
מפה לשם פיציתי את עצמי עם סמבוסק פטריות וחתכתי הביתה
מבאס אותי שהסרקזם והיעני הומור שאני מנסה להפגין, גורמים לצד השני לפעמים לחשוב שהן הולכות לצחוק, להסתלבט ולהעיף איתי עשן משמח תוך כדי אכילת נחשי גומי.
ואז האני האמיתי שלי מגיע והן קולטות שזאת בסך הכל חומה שהסתירה שק של מלנכוליה עם חיבה מוזרה ולעיתים אף מוגזמת לעצבות.
ובתכלס זה מרתיע אותן
ואני מבין למה.
לעמוד במשך חצי שעה על שרפרף רעוע ולהחליף נורות במקלט רק בגלל שהשכנה הצרפתייה עם המבטא המחרפן אמרה שהיא פוחדת להיתקע בלי אור במקלט ודרשה שאני אחליף כמה מנורות שהחליטו להבהב קלות למרות שאין לי קשר לוועד הבית ולמעשה גם אין לי ממש קשר אליה?
ותודה לאיראן שהזכירה לי שעם כל פוזת זיפי העצלות ומצב הגופה התמידי, אני עדיין סתם נשלט שמחכה שיגידו לו מה לעשות
להיות בדיכאון זה קצת כמו לעבור כריתה של החיך בדיוק בחלק שאחראי על הטעם המתוק. או משהו כזה.
בא לי ערגליות
עד שנתקלתי בצ'אחלה גנרית שאמרה לי בפאסון ששמור לבחורות טובות שעברו כבר מעצר או שניים "סע סע אני לפניך" בזמן ששנינו עמדנו בתור בבית המרקחת.
פיג'מה מושקעת של דלתא עם כתמי אקונומיקה, שפתיים מוגזמות, עגיל בגבה, ציפורניים ארוכות וחדות שנראות קצת כמו כלי נשק עתידני, עברית עילגת, עיניים מתגלגלות וטון מתנשא. היא הדיפה בושם של שאנל מעורב בריח הטיגונים. איכשהו גם תמיד יש להן פטור מתור כאילו המדינה מראש יודעת שאין מצב שאחת כזאת תסכים לעמוד בתור אז עדיף לתת לה פטור רק כדי שהיא לא תתחיל לדקור אנשים.
אני מודה שגם בי קיימות מידות שאינן מתוקנות, ובתור מרוקאי בורן אנד רייז שגדל על שולחן שבת עמוס באיברי פנים כאילו זאת מחלקת פנימית ג', שולחן שבו רבים ומשלימים לפחות 30 פעם וזה עוד לפני ה"סברי מרנן - לחיים!", סביר להניח שמידת הכעס היא המידה הכי פחות מתוקנת בי, אז כן, ממש רציתי להגיב לה, ובהתחלה עוד ניסיתי.
"אין כאן פטור מתור" אמרתי לה, "לא איכפת לי! יש לי פטור ואני לפניך!" היא ענתה ודפקה בי מבט של גובה כשהוא מגיע לקחת ת'כסף אחרי שסיננת אותו 3 חודש והוא פתאום קולט אותך מעמיד שולחן פינוקים בפורום ולוחש לך באוזן "בוא רגע החוצה אחי. אל תדאג, אני רק רוצה לדבר" ושם קצת נרתעתי. "יאללה סגור, בואי נראה מי יהיה לפני מי" עניתי, והיא פשוט חייכה בזלזול ואפילו לא הסתכלה לכיוון שלי.
מערכת הכריזה הכריזה בקול "מספר 470 לעמדה 3". כן, זה המספר שלי. ניסיתי להציג את המספר לרוקחת, אבל גברת צ'אחלה פשוט נכנסה, ישר דיברה עם הרוקחת כאילו זה בעצם התור שלה, ועוד לפני שהספקתי להגיב, היא זרקה "סע סע אני לפניך" מבלי להסתכל עלי.
וזהו. מפה לשם אני מאוהב וכל מה שאני רוצה זה שהיא תעמיד לי סירים לכבוד שבת קודש בזמן שאני אעבור לה על הריצפה הרטובה אחרי שהיא עשתה ספונג'ה ואז היא תדפוק לי צרור קללות ותדחוף לי את המקל בתוך התחת.
נראה שמזג האוויר החורפי מעורר בי רומנטיות מעוותת וזה מגניב ❤️
כי "אני סתם דוש ערס ובהמי שלא יודע באמת איך להתנהג בנימוס ובטוח שעצם העובדה שהמוח המזויין שלי הצליח להגות דעה מסוימת זה אומר שאשכרה כולם חייבים לשמוע אותה ולהסכים איתה" היה קצת ארוך מדי.
ואיך שהגעתי הביתה ביקשתי ממנה אישור להשתין בעמידה כמו גבר אמיתי כי וואלה לא מתאים ככה.
היא לא הסכימה.
