לפני חודש. יום חמישי, 4 בדצמבר 2025 בשעה 23:14
השעה 6 בבוקר. השקט מוחלט, השמש עוד לא עלתה, והעולם עדיין מחכה להתעורר.
ועדיין, כל הגוף שלי יודע איפה הוא צריך להיות:לידה.
קרוב מספיק כדי להרגיש את השליטה שלה בי, גם בלי מגע.
קרוב מספיק כדי שהנוכחות שלה תסדר אותי במקום אחד חד וברור.
יש משהו בדרך שהיא נוגעת בי, אפילו כשאני רחוק, שמוריד ממני כל הגנה ומשאיר רק רצון אחד: להיות שלה.
להיכנע. להתמסר.
בדיוק כמו שהיא אוהבת. בדיוק כמו שאני צריך.
והמרחק הזה? כבר לא קל.
השקט של הבוקר רק מחזק את זה.
ובשקט הזה, אני רק יודע: המקום שלי הוא לידה, תחתיה.