להטוטי החיים

מה שקרה באותו ערב אצלנו היה ממש הזוי מבחינתנו.
הנה יושבת לה קורין ומתייפחת בבכי, מולנו יושבים דוד וגבריאל
ואנחנו פחות או יותר באמצע ביניהם, מנסים להבין מה קורה פה עכשיו.
וכל זה - בדירה שכורה באנגלייה - תלושים מכל חיבור למציאות שאנו רגילים אליה...

זה התחיל בזה שקורין ציינה שגבריאל רוצה לעזוב אותה ומשהו על כך שדוד
חושב שהוא "גואל הדם". (כשאני אכתוב במרכאות זה אומר שהמילה נאמרה בעברית - ל.)
הסתכלנו על דוד והוא לפתע שלף מכיסו.... ספר תנ"ך והתחיל לצטט לנו מספר במדבר -

ו?י?ד?ב??ר ה' א?ל מש??ה ל??אמר: ד??ב??ר א?ל ב??נ?י י?ש??ר?א?ל ו?א?מ?ר?ת?? א?ל?ה?ם כ??י א?ת??ם עב?ר?ים א?ת ה?י??ר?ד??ן א?ר?צ?ה כ??נ?ע?ן. ו?ה?ק?ר?ית?ם ל?כ?ם ע?ר?ים ע?ר?י מ?ק?ל?ט ת??ה?י?ינ?ה ל?כ?ם ו?נ?ס ש??מ??ה רצ?ח? מ?כ??ה נ?פ?ש? ב??ש??ג?ג?ה. ו?ה?יו? ל?כ?ם ה?ע?ר?ים ל?מ?ק?ל?ט מ?ג?א?ל ו?לא י?מו?ת ה?רצ?ח? ע?ד ע?מ?דו ל?פ?נ?י ה?ע?ד?ה ל?מ??ש??פ??ט. (במדבר ל"ה, ט-יב)

ואז הוא הסביר לנו על כך שאם מישהו רוצח בשגגה מישהו או שלמישהו יש דם על הידיים,
אז הוא צריך להגאל מהדם הזה והדרך היחידה להגאל ממנו זה על ידי בקשת מחילה או סליחה...

מיותר לציין שלא ממש הבנו על מה הוא מדבר והוא התחיל להסביר משהו על כך שקורין
אשמה במשהו שלא כל כך הצלחנו להבין ושעכשיו היא צריכה לשלם על זה.

דוד המשיך והסביר לנו שבשלב מסויים בחייו הוא קיבל על עצמו את התפקיד של "גואל הדם" ושהתפקיד שלו בחיים
זה לגאול את הדם של אלו שיש להם דם על הידיים...

קורין המשיכה לבכות וטענה שדוד אמר לגבריאל לעזוב אותה.
שאלנו את דוד על כך ( פתאום הפכנו להיות מתווכים בלי ששמנו לב לכך...)
והוא ציין שנכון - כי גבריאל לא צריך להיות איתה עכשיו וגם שיש בינו ובין קורין ויכוח
על אמונה באלוהים ועוד כל מיני דברים כאלו.

(לא לשכוח שקורין היא בהאית ודוד הוא יהודי)

אני יודע שאולי עכשיו זה נשמע כאילו דוד הוא קוקו לא נורמלי, אבל צריך היה להיות שם בשביל להבין שלדוד יש כאריזמה מאד גדולה
וגם שלמרות שהדברים שהוא אמר נשמעו מוזרים - עדיין היה בהם הרבה היגיון וגם נשמעו משכנעים.

והוא גם אמר לקורין שמבחינתו הוא מוכן לערוך מבחן - ואם יתברר שהוא לא דובר אמת, אז הוא יעזוב אותה ואת גבריאל במנוחה.

קורין חשבה על זה ארוכות והסכימה.

ובכל הזמן הזה - גבריאל לא פתח את הפה אפילו פעם אחת....

וכך התחיל המבחן - דוד ביקש מקורין לעלות אלינו לחדר ולשאול את "אלוהים" האם הוא דובר שקר או דובר אמת.
קורין עלתה לחדר ואנחנו בינתיים חיכינו לנו בסבלנות למטה.
כשהיא ירדה היא סיפרה לנו שהתשובה שהיא קיבלה מהאלוהים שלה הוא שדוד מדבר שקר.

ואז דוד שאל אותה - האם שאלת את "אלוהים" או את god .
והיא ענתה - god

ואז הוא ביקש ממנה שוב - תעלי ותשאלי את "אלוהים" האם אני דובר אמת או שקר.
והיא עלתה שוב מול מבטינו המשתהים וכשהיא חזרה, היא סיפרה לנו שהתשובה שהיא קיבלה מ"אלוהים"
זה שהוא דובר אמת ושאכן הוא - גואל הדם.

בשלב הזה אנחנו היינו לגמרי מבולבלים מהסיטואצייה שנקלענו אליה וגם מזה
שלמרות שהדברים מוזרים, הם נשמעים היגיוניים, הרי זה לא כל כך חריג שאנשים מקבלים על עצמם שליחות כזו או אחרת.

והדברים של דוד אכן נשמעו היגיוניים באותו רגע...

וככה פחות או יותר הסתיים לו ערב בהחלט מוזר עם קורין שקיבלה על עצמה את העובדה שדוד דובר אמת
ושאולי המעשים שלו קצת חריגים אבל הכוונות שלו טובות בסך הכל.

גבריאל ודוד הלכו ביחד עם קורין החוצה ואנחנו נשארנו עם מחשבות ותהיות -
איזה דם יש בדיוק לקורין על הידיים?
מה היא בעצם עשתה?
ואיך אנחנו הגענו לחבורה המוזרה הזו?

ועל כך....
בפרק הבא בתקווה שהעניין חזר לסיפור 😄

שלכם

לוטרה.