חשוף

מעולם לא הייתי בקשר של סגידה. חשבתי על כזה קשר. פנטזטי על כזה קשר במשך שנים.
פנטזיות הן נהדרות. הן עוזרות לנו לגלות את עצמנו ואת הרצונות שלנו. הן ממלאות את החסך כשהמציאות חסרה.
אבל כשהפנטזיה היא לרצות אישה, בפנטזיה יש בעיה עקרונית. כי בפנטזיה אין דמות נוספת. הרצונות היחידים בפנטזיה הם הרצונות של המפנטז. זו בעיה בכל פנטזיה, אבל במיוחד בפנטזיה על לרצות מישהי. או לתת מעצמך למישהי, או להקריב עצמך למישהי. כי הדבר היחיד שלא תוכל לפגוש בפנטזיה הם הרצונות והצרכים של אדם אחר. הדבר שאי אפשר באמת לתרגל, זה להכיר ולזהות מה אדם אחר צריך.
במציאות, ייתכן שהאישה שתרצה כל כך לרצות, תצטרך שתעזוב אותה לנפשה בדיוק בזמן שאתה צריך להרגיש שהיא מעריכה אותך. ייתכן שהיא תרצה שתהיה אדם שלם בשבילה, בדיוק כשאתה תרגיש צורך להיות סמרטוט לרגליה. יכול להיות שהיא פשוט תרצה שתיגע בה באופן שלא חשבת עליו, כי בפנטזיה שלך היא תמיד צריכה ולוקחת בדיוק את מה שאתה רוצה להעניק.
אני, וכנראה רבים אחרים, אהיה חייב להיות מודע לזה כשתהיה לי ההזדמנות לסגוד לשולטת. שלא להפוך לשולט מלמטה. ושלא להתאכזב ולהתרחק ברגע שאגלה שלשולטת, למרבה ההפתעה, יש בעיקר רצונות וצרכים משלה, ושמהות הסגידה היא שהרצונות שלה חשובים יותר מהרצונות שלי לתת.