בדיוק כששאלתי את עצמי מתי כל הוניליות הזאת תיגמר, והוא יתחיל לשלוט עליי, כפי שסוכם, מצאתי את עצמי מחרחרת, נחנקת מהזין שלו, תחת היד הדוחפת, הבלתי מרחמת שלו. אם יכולתי לדבר, הייתי מתחננת לנשום...
זר לא יבין זאת, את מה שעובר לך בראש כשאין לך אוויר. היה נדמה לי שעיניי יצאו מחוריהן, קולות חניקה מבהילים ולא רצוניים בקעו ממני. התמסרתי עד שנראה לי שחצינו את גבול הSSC. ניסתי להיאבק, אבל הוא תקע בחוזקה את הזין שלו אל תוך הגרון שלי, דחף לי את הראש כלפי מטה עוד ועוד וקילל נמרצות. אחרי דקות ארוכות הוא שיחרר. חזרתי לנשות והעיניים שלי דמעו. "אני לא בוכה, אני דומעת... מהחניקה".
"אז תבכי קצת", הוא משך לי בשיער והחזיר את הזין של עמוק לגרוני, דחף את הראש שלי לתוך החלציים שלו, "תבכי, כלבה קטנה, תבכי... אני יודע שאת אוהבת זין". חרחרתי. כל מערכת האף-אוזן-גרון שלי התחילה להשתבש. שוב נאבקתי, והוא לא שיחרר. אחר כך משך את ראשי דרך השיער , "מה את רוצה, זונה?". "אני... הולכת להקיא", אמרתי. "יופי.. עד שיעלו לך מיצי הקיבה". הוא קם מהפוף. המשכתי למצוץ לו כשאני על ארבע. נשאתי את עיניי אליו. "את לא מתביישת?". כאב חד. פתאום הבנתי למה קוראים לזה 'סטירה מצלצלת', באמת שמעתי צלצולים... "בחיים אל תסתכלי לי בעיניים. ברור?". "ברור, אדוני", עניתי. רועי חנק אותי ביד אחת ואז ירק לתוך השביל המפריד בין השדיים שלי. הצמיד לשם את הזין שלו, חפן שד בכל יד ושפשף אותו בהם בקצב עולה וגובר, עד שהגיע למיצוי.
פתאום, כשהגבר הממוצע הזה נראה לי כמו אל יווני שאיני ראויה לו, פתאום כשמצאתי את עצמי על הריצפה, סוגדת לכפות רגליו ומנשקת אותן, מלקקת, מרצוני החופשי לחלוטין, בתאווה את הליכלוך שבין האצבעות, הבנתי עד כמה הייתי צריכה לאוורר את החלק הנשלט שבי. וונטילציה...
"שכבי!"
-"כן, אדוני"
"תפתחי את הרגליים"
רועי העביר אצבעות בכוס שלי, התרצה וחייך: "את ממש רטובה. אוהבת למצוץ זין, אה?"
הנהנתי נמרצות: "כן, אדוני. אוהבת מאוד, אדוני"
הוא שפשף לי את הדגדגן והכה עליו. קולות פכפוך וריח. אוי, הריח... כשהתחלתי לגנוח, הוא הפסיק. לא הייתה לו שום כוונה לספק אותי, וזה, כמובן, מה שהטריף אותי. הנוזלים ניגרו ממני, הדופק, היובש בגרון, עור ברווז. כשל מערכות כללי...
הוא משך לי את השיער עד לגובה של תנוחת הדוגי, והצליף: "אני נוקם עכשיו בשם כל התלמידים שלך, זונה. ברור? תעני לי אם זה ברור לך, זונה!"
-"ברור, אדוני"
עוד הצלפה: "את מורה רעה"
-"נכון אדוני. אתה צודק, אדוני"
ועוד הצלפה: "נותנת הרבה שעורי בית". ועוד אחת: "עושה בחני פתע, נכון? כלבת זין קטנה. נכון?"
-"נכון, אדוני. תעניש אותי"
הוא החזיק בי באגן, קילל ופימפם את הזין שלו לתוכי. הרגשתי שכל הווייתי מצטמצמת לאותו חור, חור המחמד שלו, הרכוש שלו. אני צעצוע, אובייקט חלקי. אני שווה פחות מקונדום משומש. רגעים של אושר צרוף...
הוא סיכך את פי הטבעת שלי בכמה ליקוקים ואז זיין אותי אנאלית. "את אוהבת בתחת, זונה. אני יודע שאת אוהבת. את נימפומנית. סוטת מין... את אוהבת שאני מזיין אותך, נכון?"
-"כן אדוני. מאוד, אדוני"
"אז תודי לי!"
-"תודה, אדוני. תודה שאתה מזיין אותי"
"אחחח... את זונה טובה. איפה לגמור לך?"
-"בפה. בבקשה, אדוני, בפה"
כאילו להכעיס, הוא השפריץ לי על כל הפנים פרט לפה. היה לי חמים ורטוב וכל כך רציתי לטעום. פתחתי את הפה בתחינה, ורועי ניער טיפות זרע אחרונות עמוק לתוך הגרון שלי.
רועי הלך להתנקות. כשנזכר בי, הוא זרק לי מגבת-פנים: "בואי, כלבה, ממשיכים".
עברנו לחדר השינה. הוא נשכב על הגב: "רוצה לרכב עליי?"
-"כן, כן, כן... כן, אדוני" (דיברנו קודם על אהבתי לתנוחה הזאת..)
"אז תתחנני"
-"בבקשה, אדוני, אני מתחננת..."
"מתחננת שמה?"
-"שתיתן לי זין"
"לא שמעתי. תצעקי!"
-"אני מתחננת שתיתן לי זין, אדוני. אפשר לרכב עליך? בבקשה?"
עליתי עליו. הוא היה עייף. התחלתי בתנועות אגן פראיות, חייתיות ממש. רכנתי לעברו כך שהדגדגן נלחץ על בסיס הזין שלו. גנחתי. הוא כנראה זיהה את הגמירה המתקרבת מהניסיון הטלפוני שלנו, ומיהר להוריד אותי ממנו- ותאוותי בידי.
"היית צריכה להיות פה לפני שעתיים!"
-"נכון, אדוני. אני מתנצלת, אדוני... זה העונש שלי?"
"הוא עוד לא התחיל. אני עייף מכדי להעניש אותך. העונש שלך יהיה בסשן בבוקר"
-"אני אשאר כאן עד הבוקר?", שאלתי בהתרגשות.
הוא חייך, "לא הכרת הרבה גברים נחמדים, נכון?".
הלכנו לישון.
(חלק ג' ואחרון יעלה בקרוב. עוד תגובות, ברשותכם...)
לפני 14 שנים. 3 ביולי 2010 בשעה 15:15
