תזאוס היה מלך אתונה והמייסד האגדי שלה. לפי המיתולוגיה היוונית אימו היא אייתרה ושני אבותיו הם פוסידון ואייגאוס - לשניהם היא הרתה באותו לילה (סיפורי מיתולוגיה יוונית, אל תשאלו אותי איך). תקראו עליו קצת, מיתולוגיה יוונית זה תמיד נחמד.
בשלב כלשהו תזאוס הפליג לכרתים, להילחם במינוטאור שנמצא בלב הלבירינת של דדלוס, כחלק ממס הדמים שהוטל על אתונה בגלל פרשייה קודמת - באחד הקרבות בין כרתים לאתונה גבר מלך כרתים על האתונאים וכעונש הטיל עליהם מס דמים - בכל שבע שנים ישלחו האתונאים ספינה ובה שבע הבחורים האמיצים ביותר ושבע העלמות היפות ביותר, בתולים ובתולות, כקורבן למינוטאור אשר בכרתים. בפעם השלישית, תזאוס התנדב לצאת בעצמו לכרתים. בעזרתה של אריאדנה, בתו של מלך כרתים, הצליח תזאוס לנצח את המינוטאור ולצאת מהמבוך. כשתזאוס חזר לאתונה מכרתים אחרי שניצח את המינוטאור, תושבי העיר החליטו שבשביל להנציח את האירוע, הם ישמרו לנצח את הספינה של תזאוס, הספינה שבה הוא יצא אל המסע הזה וחזר כמנצח.
במשך אלף שנים שימרו האתונאים את הספינה של תזאוס. כל כמה שנים, כשאחת מקורות העץ הרבות שהרכיבו את הספינה התבלתה, האתונים הסירו אותה, התקינו במקומה חדשה, ושמרו את הישנה. את כל הקורות הישנות הם שמרו במחסן מיוחד- קורה ועוד קורה. הן שמרו את כולן בדיוק באותו הסדר ובאותו המיקום שבהן היו הקורות הישנות על הספינה. כעבור אלף שנים, הם שמו לב שהם החליפו את כל קורות הספינה.
כעת היו שתי ספינות של תזאוס. אחת במחסן, ואחת בים ונשאלת השאלה - מיהי הספינה של תזאוס?
ומכאן - השלכה לחיים עצמם. המחשבות שלי הן כבר אינן המחשבות של הילד שהייתי, הנער שהייתי, החייל שהייתי או הסטודנט שהייתי. זכרונות רבים דהו כבר מזמן ונותרו מהם רק רסיסים, סיפורים או תמונות שראיתי באלבומים. הרגשות שהרגשתי בעבר בתקופות קדומות יותר בחיי אינם עוד והתחלפו ברגשות אחרים.
ואני שואל את השאלה - מה הופך את החיים שלנו, את הקיום שלנו, לרצף אחיד? מה הופך את מי שאני היום ואת מי שאהיה בעוד שנה לאותה היישות? מה הפך, מה הופך, את הילד שהייתי פעם לגבר שאני היום?
זו שאלה שמעניין לחשוב עליה, בהרבה מישורים.
גם במישור של בדסמ. מי הייתי שהתחלתי עם זה, מי הייתי שנכנסתי לכאן לראשונה. מה הדברים שאהבתי וחשבתי ומה אני אוהב וחושב היום?
איך התפיסה שלי השתנתה במהלך השנים כהשפעה של התובנות שצברתי והאירועים שקרו לי בחיים.
קחו את זה כשאלה מנחה, כאשר אתם מנסים להבין טוב יותר מי אתם באמת.
