" את בטוחה שאת רוצה להכנס לחדר הזה? " אני שואל אותה.
אנחנו מדברים כבר שבועיים, מגלים פרטים זה על זו לאט לאט לפני שעושים את הקפיצה הבאה.
אנחנו מרגישים שאנחנו על אותו גל בערך. אני כבר שנים מתעניין ואוהב בדסמ, בעוצמות כאלה ואחרות לפי התקופות בחיים. היא גילתה את זה רק לאחרונה אבל זה עורר בה תשוקות שהיו מודחקות במשך תקופה ארוכה. השיח ביננו הדליק בה את התשוקות האלה - המחשבה להיות מובלת, נשלטת ומנוטרלת ונתונה בידיו של גבר חזק ואסרטיבי שייקח אותה ויעשה בה כבשלו מתחבר לדחפים הכי אירוטיים שלה.
היא עברה דברים בחיים והייתה עם גברים בעבר, גופה ידע עונג ותשוקה - אבל משהו שייקח אותה באמת רחוק, לפסגות העונג שהיא חושקת בהן, עדיין לא היה לה.
"האישה שעומדת בכניסה לדלת של החדר הזה, לא קיימת יותר ברגע שעשית את הצעד פנימה וסגרת את הדלת מאחורייך" אני אומר לה.
"ברגע שעברת את הדלת הזו את כבר לא אישה - את כלי. הכלי שלי, לשימוש שלי. אעשה בך ובגופך כרצוני - יכאב לך, לעיתים מאד . אני אהנה מזה, זה יחרמן אותי ויזניק את הזקפה שלי למעלה והזקפה הזו תמצא את דרכה לגופך ותממש את מטרתה בשלל צורות.
השדיים שלך והפטמות שלך יהיו כלי משחק בידיי והתחת העגול והעסיסי הזה ישמש גם הוא להנאתי.
החדר הזה הוא מגרש המשחקים שלי, לעינוג מקסימלי.
ברגע שאת נכנסת לתוכו את בוחרת לשחק איתי, במשחקים שלי ובחוקים שלי. מרגע שעברת בדלת את המשחק החדש שלי - את כאן, בעירום מלא ובלי מעצורים - למעט מילת הביטחון שבחרת.
תהיה כאן המון הנאה, עונג ומיצוי התשוקה שלי ואובדן שליטה, הסרת הגנות ורגישות מנטלית שלך. ממה שתיארת לי, זה יכול לקחת אותך לקצוות העונג והשחרור האלה שאת חושקת בהן, אבל את צריכה להיות מוכנה לדרך הזו שתצטרכי לעבור כדי להגיע לשם.
ולכן, אני שואל שוב - את בטוחה שאת רוצה להכנס אל החדר הזה?"
