את בת 28 ושוכרת דירה לבד בפ"ת.
למדת כלכלה באוני ת"א ואת עובדת במחלקה הפיננסית של אחת מחברות הביטוח הגדולות. מגיעה לשם כל בוקר ברכבת הקלה.
קידמו אותך בעבודה ממש לאחרונה. עכשיו את כבר העובדת הבכירה במחלקה, מתחת למנהלת. העובדים הצעירים מסתכלים על הפרסונה המקצועית שלך בהערצה וקנאה.
את בגובה 160, בעלת גוון עור בהיר יחסית עם כמה נקודות חן במקומות מעניינים. מבנה גופך קצת מלא, שיער שטני חלק ארוך, טוסיק בשרני בר-אחיזה וחזה מלא. את לובשת משקפיים של סופיסטיכוסית לפעמים, אבל בתכלס את מרגישה שאת נראית טוב יותר עם עדשות. את לא יוצאת מהבית בלי השרשרת, הטבעת והעגילים שלך.
את עושה פילטיס פעמיים בשבוע ואוהבת לצאת לשתות עם חברים בת"א כשיש האפי האוור שווה ישר אחרי העבודה.
אבל עכשיו, שאת כאן, מחכה לו במרכז החדר הזה, כל זה לא באמת חשוב.
את יושבת בחדר, על מזרן יוגה, ערומה על הברכיים, עם ידיים קשורות באזיקים מאחורי הגב, הטוסיק מונח על העקבים. בדיוק כמו שהוא ביקש ממך לחכות.
העיניים שלך סגורות והפה שלך פתוח, ופתאום את שומעת אותו נכנס לחדר.
הגבר הזה שאיתך בחדר בא ודוחף לך גאג כדור כמחסום פה. ואת? את מתחילה לרייר.
לרייר, לחשוש ולהתרגש. את לא רואה אותו, רק שומעת אותו מסתובב סביבך.
מדי פעם הוא מתקרב אליך, נושק לך בלחי, מלטף אותך ומנקה לך את הריר עם היד שלו.
ואז, שהיד שלו מלאה בריר שלך הוא נותן לך ספאנק חזק בטוסיק.
את לא רק שותקת עכשיו. את כולך מרוכזת בסיטואציה. הגאג הרי גורם לך לרייר בטירוף. אם היית מסתכלת על עצמך מהצד בפרספקטיבה של פעם היית מביטה בבוז על הבחורה המושפלת הזו. אך עמוק בתוכך את יודעת, המקום הנמוך הזה מחרמן אותך כלכך ואותו הריר שנמרח על הלחי שלך בליטוף אחרכך נמרח על הטוסיק שלך בספאנק.
וואו, מה שזה עושה לך. זה חיבור מנטלי עמוק כי מהמקום המנוטרל הזה, הכואב הזה, את מצליחה באמת לשחרר. לשחרר את האישה החזקה והכריזמטית שמובילה עובדים בעבודה וכולם מסתכלים עליה בהערצה. את מצליחה לשחרר ולהתחבר להיותך מובלת - לתת לו את האחריות לקחת אותך, בביטחה ובעונג למקום המזכך והמענג הזה.
[ נכתב בהשראתך (את יודעת מי את 😄 ]
...המשך יבוא... ?