לפני 13 שנים. 10 ביוני 2011 בשעה 22:46
בגלל הפחד. מההתמכרות, מהכאב, מהאדישות, מאובדן התקווה, מחוסר הרגשות. הייתי חייב לברר איך להרחיק את זה. כמה זה יכול להימתח לפני שזה קורע אותי. בדקתי את זה אמפירית. ניסוי וטעייה. כמו מדען מחורבן. התוצאה של כל מדידה היא תמיד מספר ויחידת מידה. התוצאה שלי הייתה 9 ימים.
כל 9 ימים. מישהי אחרת במיטה שלי. נוגעת בי, מנשקת אותי, מחבקת אותי, נאנחת באוזן שלי, נושמת בגוף שלי. כל 9 ימים. לזרוק לי את הגוף והנשמה לכיוונים שונים. כל 9 ימים. כמו תרופה, כמו זריקה, כמו טיפול בהלם חשמלי, כמו אימון בחדר כושר, כמו ניתוח, כמו תאונת דרכים. כל 9 ימים. יותר מהר ואני מרגיש מלוכלך. יותר לאט ואני לא יכול להוריד ממך את העיניים. כל 9 ימים. רק כדי לשמור על הסטטוס קוו. כל 9 ימים. רק כדי לחייך, רק כדי שהיד לא תרעד, רק כדי לנשום. רק כדי להסתכל לך בעיניים. ולא למצמץ.