לפני 14 שנים. יום שבת, 24 בדצמבר 2011 בשעה 19:03
אין רגע של שקט,
אין טיפה של זרע,
אין נשימה עצורה,
שהיא מיותרת.
יש גוף ונשמה
אחד שלי ואחת שלך,
ובמרחב ביניהם
יש נקודה, בסוף המשפט
"זה הולך לכאוב,
אהובתי".

