לפני 12 שנים. 24 בדצמבר 2011 בשעה 22:03
אין רגע של שקט,
אין טיפה של זרע,
אין נשימה עצורה,
שהיא מיותרת.
יש גוף ונשמה
אחד שלי ואחת שלך,
ובמרחב ביניהם
יש נקודה, בסוף המשפט
"זה הולך לכאוב,
אהובתי".
אין רגע של שקט,
אין טיפה של זרע,
אין נשימה עצורה,
שהיא מיותרת.
יש גוף ונשמה
אחד שלי ואחת שלך,
ובמרחב ביניהם
יש נקודה, בסוף המשפט
"זה הולך לכאוב,
אהובתי".