שייכות

הסכנה שבשדרוג מעמד הידידות רבת השנים, נהפכה אתמול למוחשית מדי בשבילי. למרות שלא אני זה שהתקפל בסופו של דבר, אני חש צורך עז להפטר מן המועקה שהצטברה אצלי בשבוע האחרון.
אחרי כמעט 5 שנות הכרות רציתי לדעת מה היא חושבת עלי...לא מדובר בדיוק במהלך ממש מחושב מצדי לאור העבר, אבל בכל זאת.... בחודשיים האחרונים היינו צמודים זה לזו בעבודה והייתה ביננו כימיה מוזרה. מצד אחד העניינים היו קרובים לפיצוץ (אוי....כמה קיויתי שזה יקרה) מצד שני הרגשתי שאם אחד מאיתנו היה מתעקש אז השני היה נאלץ לערוך איזה וידוי קטן.
בסוף הסתבר שהיה עניין מצדה....עניין גדול אפילו. אבל לא מספיק בשביל הצעד הנוסף.
היא הסכימה לומר שיש כימיה, אבל רק.... "מספיק בשביל להכנס אתך למיטה... סטוץ כן ?!?" וגם..."אני לא בנויה למשהו רציני עכשיו" וגם "אני בדיוק במעבר בין דירות ואין לי ראש לכלום"
חייכתי חיוך חמוץ, אמרתי משהו שלחלוטין לא קשור והסתלקתי, לא לפני שהצעתי לה עזרה בהעברות.
אתמול ידידה משותפת התקשרה אלי ואמרה לי שהיא בכתה...אמרתי לה "its just not ment to be... honey"
וזהו
לימור (אורנה בנאי) אמרה על זה
"what was was was was", פשוט גדולה!