הרבה פעמים שאלתי את עצמי מתי הכרתי אדם מסויים. במהירות המטורפת שבה הכל חג סביבי....שדרוגים צילצולים.....תארים.....בלאגן!
אתמול פתחתי איזה תיק ג'יימס בונד ישן.....אני שונא אותו ומשתמש בו רק כדי לקחת איזה לפטופ מושאל כדי להראות איזו מצגת. בקיצור נפלה ממנו תמונה ישנה ששמרתי.....דוקא שם באיזה כיס. תמונה שלי ושל איזו אקסית נשכחת. מתי לעזאזל הכרתי אותה?
Never mind her.........look at you!
סקרתי את תווי הפנים שלי.....זה היה ממש קצת לפני איזו מערבולת שחלפה לידי. כנראה שכבר אז הייתי עייף, זה די מוזר......הייתי בטוח שגיליתי את עולם השינה לא ממזמן. מצאתי אחלה מקום לתמונה הזו.....שולחן עמוס בכוסות עם שאריות של קפה שחור ומאפרה מלאה. לפחות עכשיו אני יודע שאצטרך להביט בתמונה הזו עוד פעם. מדהים.....אחרי כל המדבר הזה אני ממשש תמונה של עצמי ומתגעגע לימים שבהם האמנתי שלעולם לא אוותר על העולם הפרטי שלי. בעצם לא ויתרתי.....חתכתי...........
אני מקווה שיותר לא אגיע לאוניברסיטה עם צבע ירוק זרחני שנדבק לי מאיזה קרטיב על השפתיים. אם כי מנחמת העובדה שמישהי ארוכת רגליים ובהירת עור העירה לי על זה. מצד שני... חבל שזה לא קרה באיזה סשן איכותי...אני ממש זקוק לאחד, כמו מקלחת קרה בסוף יום חם, אבל ממש חם.
לפני 19 שנים. 15 ביוני 2005 בשעה 18:28