שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שייכות

הגיגים מעולמי הפרטי..........ממש לא לכל אחד
לפני 19 שנים. 16 ביוני 2005 בשעה 8:41

כל אדם שפגשתי היה מסתכל על אנשים אחרת, כמו מחפש איזו פינה מוכרת או אהובה יותר על פני אחרות, אצל רובם מדובר בשדיים או כתפיים ?

הגעתי היום לעבודה מוקדם מאוד בבוקר סהרורי ונטול כל אמפתיה למי ולמה שמסביבי. לא הספקתי לשתות אפילו כוס קפה אחת ואז.....כשטעם משחת השינים עוד בפי נכנסתי לאחת המעבדות. למזלי האדם הראשון שפגשתי, הציע לי קפה הפוך. האדם השני, ידידה (ולא יותר מזה), נעלה סנדלים שחורות מהסוג שכבר לא רואים כל כך.....אולי אצל כמה חיילות ( מורות חיילות בדרך כלל). מבעד לרצועות הציצו שתי כפות רגליים חיוורות עם אדמומיות קלה באזור העקב והבהונות..... ברור שכפות רגליים אלו לא ראו אור יום כבר כמה זמן.
אבל מה שמשך את תשומת לבי היה הגוון הצהבהב שעיטר את בהונות רגליה. העפתי לכיוונן מבט ארוך מהרגיל
"כן......החלטתי לאוורר....."
"לא, דווקא שמתי לב ללק ששמת...יפה לך!"
"תודה"....היא אמרה ונבלעה מאחורי איזה שולחן ענק בקצה האחר של החדר.
"זה למון-ליים" היא מילמלה
אישית, אני מעדיף שזיף, אבל מה לי ולענייני אופנה הרי מה שבאמת רציתי זה להציע לה איזה foot massage

לא יאמן שאני יושב 20 מטר ממנה וכותב את זה....
The world is unjust......and that is (only) a summary statement

מייפל​(לא בעסק) - גיליתי את הבלוג שלך. הוא אחד מהמקסימים שיש כאן.
אני אחזור :)
לפני 19 שנים
Queencie​(שולטת) - יאמי ....
במיוחד המשפט האחרון מעורר מחשבה ומגרה ....
ואולי אתה הוא זה שמקליד במרץ מעבר לקיר .....
;))

לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י