לפני 14 שנים. 21 בנובמבר 2010 בשעה 23:31
זאת הנעל שלי. תגיד שלום לנעל שלי. מה אתה חושב על הנעל שלי? כדאי לך לאהוב אותה. מאוד. יודע למה? כי הנעל הזאת עומדת להיות החברה הכי טובה שלך. אתה תבלה את זמנך בחברת הנעל הזאת, אתה תלמד להכיר את הנעל הזאת, אתה תעשה אהבה עם הנעל הזאת. אתה תנשק, תלטף ותחבק את הנעל הזאת. אתה תכתוב שירים לנעל הזאת. אתה תפתח את לבך בפני הנעל הזאת. אתה תעבוד את הנעל הזאת.
הנעל הזאת תהיה אהובתך, מקור השראתך, ואלוהיך. ואיזה אלוהים, אל נקמות, אל כפוי טובה, תהיה הנעל הזאת. אתה תאהב ותעריץ אותה, והיא תבעט בך, תדרוך עליך ותרמוס אותך לעפר. אך אתה תמשיך לעבוד אותה. לא משנה כמה אכזרית היא. אתה תמשיך לתת לה את לבך ונשמתך מדי יום ביומו. עד שתאהב אותה כפי שלא אהבת מעולם, עד שלא תוכל לחיות בלעדיה.
ואז? אז אני אכיר לך את הנעל השמאלית שלי.
