פנים רבות לאהבה

זה סיפור על זוג אוהבים המתגוררים אי שם ברחבי ארץ ישראל.
זה סיפור על זוג אוהבים שהחליטו לשנות משהו בחייהם.
זה סיפור על זוג אוהבים שלא מקבל את המובן מאליו.
זה סיפור על זוג אוהבים שעד לא מזמן היו בעל ואשה וכיום הם מלכה ועבד.
זה סיפור על זוג אוהבים שאהבתם הולכת ומתגברת בחייהם החדשים.
זה סיפור עלינו....


ויאמר העבד את דברו:בוקר יום שישי -
עובדתית הבוקר החל ערב קודם, מלכתי אהובתי ביקשה דף נייר ועט לצורך תכנון
יום המחרת.
לאחר מספר דקות מלכתי הסבה את תשומת ליבי לדף עם ההוראות לגבי יום המחרת.
הדף נתלה לאחר כבוד על המקרר.

ב - 6:00 התעוררתי , אתם בוודאי מבינים שזאת לא השעה המועדפת עלי להתעורר
ביום שישי בבוקר אך מלכתי פקדה עלי לכוון שעון מעורר ולהתחיל בעבודות
הבית.
יצאתי מהמיטה לא לפני שמלכתי הספיקה לחבק אותי ולחפון את אשכיי בחוזקה.
הכנתי לעצמי נס קפה בכדי להתחמם קצת מצינת הבוקר והתחלתי במטלות. תחילה
ניקיתי את השירותים, קירצפתי את האסלה, שפכתי אקנומיקה והברקתי את הכיור.
בהמשך עברתי למטבח, הכיור הוברק, השיש נוקה והתנור ( שהיה מלכולכך זמן רב
מהתקופה שהיינו בעל ואשה) קיבל את הטיפול שלו ונוקה גם.
הספקתי עוד לנקות אבק עד שהילד התעורר. טיפלתי בו, הכנתי כריכים וקדימה לגן.

בהתאם להוראות שקיבלתי מיד התפנתי לקניות. מלכתי פקדה עלי לקנות את
הירקות אצל הירקן ואת שאר המוצרים בסופר. וכך היה כמובן.
בחיים הקודמים שלי הבוקר היה נראה אחרת. הייתי מתעורר בסביבות 8:00 ומיד
חושב על בילוי בוקר בבית קפה.
נקיון הבית וביצוע מטלות ביום שישי בבוקר,היום החופשי היחדי, נראה לי
תמיד כדבר הנורא ביותר. כיום אני לא חושב על כלום מלבד על לרצות ולשרת את
המלכה. אני לא מתכוון לאכזב אותה.

חזרתי הביתה ומלכתי כבר ישבה בגינה עם העיתון ביד.
"קפה" היא פקדה בטון תקיף אך מלטף ורגיש כאחד. איך אני אוהב את סגנון
הדיבור שלה כשהיא פוקדת עלי ....מצד אחד סגנון דיבור רך, מלטף עם חצי
חיוך. ומצד שני, תקיפות וקשיחות.
הגשתי לה קפה בגינה וניגשתי למשימה הכתובה הבאה "ארוחת בוקר מלכותית".

מאפינס עגבניות ובזליקום, פלטת גבינות איכותית, זיתים, סלט מפנק, יוגורט,
לחם טרי ולקניוח מיני מאפי תפוחי עץ ( ולמי שתוהה, הכנתי את הכל
בעצמי...)
כמובן שאת ארוחת הבוקר הגשתי למלכתי אהובתי בכלי הגשה מהודרים כפי שמעמדה מחייב.
בימי שישי בבוקר אנחנו אוהבים להתחרות אחד בשניה בחידון טריוויה של עיתון
הארץ ( חידון מאתגר ביותר),מלכתי אמרה שאם אנצח אותה אוכל לבקש פרס.
כמובן שהפסדתי לה. הפער בינינו הוא לא רק פער מעמדי של שליט ונשלט אלא גם
פער אינטלקטואלי.

מלכתי אהובתי התענגה לה על ארוחת הבוקר ( ומידי פעם הסיכמה לתת לי לטעום
קצת...) ומיד פרשה לה לסלון להמשך קריאה ומנוחת בוקר.
אני מצידי ניקיתי את המטבח בשנית, הכנתי ארוחת צהריים לילדים והכנתי את
הבית לשטיפה.
בהמשך שטפתי את הבית, רחצתי את הילדים והשכבתי אותם לישון שנת צהריים מפנקת.

מלכתי אהובתי שהיתה מרוצה מתפקודי ( אם כי קיבלתי הערות על עמידה בזמנים,
אך למזלי לא נענשתי על כך) הסכימה לאפשר לי לשון שנת צהריים.
בהמשך היום הוזמנו לארוע משפחתי ומלכתי החליטה לצ'פר אותי בשנית על היותי
עבד טוב ולאפשר לי ללבוש את התחתונים המשומשים שלה. המחווה ריגשה אותי עד
מאוד.
לא יכולתי לבקש פרס טוב יותר.

אם כן זה היה תמצית ארועי הבוקר של יום שישי האחרון. חיי החדשים כעבד של
מלכתי מוקדשים אך ורק לרצות , לשרת ולהקל על מלכתי אהבותי.
כשטוב לה לרוב טוב לי. אתם כבר מדמיינים מה קורה כשרע לה....