אתמול בערב אני ומלכתי אהובתי חשנו קפיצת מדרגה מנטלית ביחסים החדשים שלנו.
מזה שבועיים שאנחנו מקיימים מערכת יחסים של מלכה אצילה ועבד שפל,אך רק
אתמול בערב חשנו שזה הולך ללוות אותנו זמן רב.
מערכת יחסים שכזו אינה זרה לנו, מספר פעמים בעבר ניסינו וחווינו אותה.
בכל אותם פעמים היא נכשלה לאחר מספר שבועות.
הפעם התחושה שזה שונה, בוגר ובשל יותר.
אמש,יום שבת, מלכתי לא הרגישה טוב. צינון, וכאב ראש.
זה לא הפריע לי בשיגרת העבדות שלי. הכנת כריכים לטיול קצר בים עם
הילדים,הכנת צהריים והברקת המטבח, לתלות כביסה, להכין למלכתי תה וכו`.
לצערי מלכתי לא הרגישה טוב ולא באמת שלטה בי כך שהייתי עבד ללא מלכה בפועל.
בעבר היה לי מאוד קשה להתנהל כך, הייתי זקוק לשליטה רצופה בכדי להשתעבד.
גם היום אני זקוק לשליטה רציפה אך מספיק בוגר ובשל להבין שאני העבד של
מלכתי בלי קשר לשליטה שלה. זה מה שאני אוהב ולמען זה אני קם בבוקר.
בערב מלכתי הרגישה קצת רגשות אשם והחליטה להעניק לי פרס .
היא הכינה שלושה פתקים עם פרסים על הכרית ואמרה לי לבחור אחד.
בחרתי את הפתק הימני ביותר ובוא היה כתוב "העבד רשאי לאונן ולגמור ליד
המלכה". מכיוון שזמן רב לא גמרתי והלחצים מכבידים, היצר הראשוני היה
לקפוץ על המציאה, להוריד את התחתון ( חוטיני כחול) ולאונן.
אך בשלב זה הופיעה ההארה אצלי. בעבר היו שתי סיבות עקריות לכשלון. סיבה
אחת הינה הרצון שלי לשלוט מלמטה ולקבוע איך הדברים ייתנהלו, והסיבה השניה
היא הרצון של מלכתי לרצות אותי ולא לאכזב אותי.
הרגשתי שגם הפעם הפרסים שמלכתי העניקה לי היו ממקום של לרצות אותי ושאלתי
את מלכתי האם באמת זה מה שהיא רוצה עכשיו ? האם באמת היא רוצה לתת לי פרס
על התנהגות חיובית ? או שאולי היא הרגישה רגשות אשם על חוסר השליטה שלה
והחליטה לרצות אותי ?
מלכתי אמרה שהדבר שהיא הכי היתה רוצה עכשיו זה להסתובב וללכת לישון ושהיא
שמחה על הדברים שאמרתי שהזכירו לה שאני זה שאמור לרצות אותה ולא להיפך.
בנוסף, סיפרתי למלכתי שקראתי באינטרנט שעבד לעלולם לא יגיע לסיפוק מיני
לפני שמלכתו הגיעה לסיפוק משל עצמה.
מלכתי אמרה שזה נכון ושהיא לא חשבה על זה.
בשלב זה, מלכתי הסתובבה לצד והלכה לישון, לא לפני שחפנה את אשכיי בחוזקה
( וכפי שאתם מבינים , חפינת אשכים הינו מוטיב חוזר אצל מלכתי...).
הסתובבתי לישון עם סיפוק עז. ויתרתי על אפשרות של גמירה ועונג רגעי למען
מלכתי ולמען חיים ארוכים ובריאים כעבדה ומשרתה האישי.
אני חש שגם מלכתי הגיעה לתובנה הזו וחשה שאכן ביצענו קפיצת מדרגה משמעותית.
לפני 14 שנים. 21 בנובמבר 2010 בשעה 10:43