פנים רבות לאהבה

יודעים איך זה...?
נשואים, ילדים, עבודה, בית, האח הגדול בטלויזיה, ארוחות יום שישי אצל ההורים, משכנתא...חיים רגילים של זוג ממוצע..
בלי לשים לב הופכים להיות שותפים לדירה - "מנהלי תפעול" אני קוראת לזה..
הסעות, חוגים, שעות נוספות בעבודה, רביצה מול הטלויזיה, פעם ב--- יוצאים לסרט..בלי ששמים לב, הזוגיות, האהבה, השותפות - חומקות מהזוגיות ומפנות את מקומן למרמור, לפנקסנות ("מתי תחליף את המנורה?? כבר אמרתי לך לפני שבועיים..??") אבל בעיקר - ללבד.
אני חושבת, שרוב הזוגות סביבנו נמצאים בעצם לבד. איש איש עם תסכוליו ואשה אשה עם התשוקה ללכת לישון בלי שהגבר יבלבל לה את המוח..

כמעט היינו שם..בתקופות מסויימות אולי היינו הזוג הזה..למעט הבדל אחד:
תקשורת.

יש בינינו פתיחות גדולה וערוץ תקשורת פתוח וזורם.
תמיד ידעתי שהוא מתעניין ב BDSM , הוא מעולם לא הסתיר זאת. אני הסתייגתי בהתחלה, אבל קיבלתי זאת בשוויון נפש. אני לא מהנשים שכועסות על גבר שצופה בפורנו (בינינו, אין גבר שלא צופה בפורנו, יש רק נשים בהכחשה..) ואם שליטה עושה לו את זה - אדרבה ואדרבה - שיהנה, יענג את עצמו ויניח לי לנפשי..(כך חשבה הפולניה שבי..)
עם חלוף השנים נחשפתי ליותר ויותר תכנים, הבנתי שזה לא נחלתם של סוטים ושתייני חשיש ומידי פעם אפילו הצטרפתי אליו לשעשועי מיטה.
לפני שנה גם ניסינו לתרגל יחסי שליטה, אבל זה הפסיק באמצע, אני הרגשתי שהוא לא בטוח והוא הרגיש שאני לא לגמרי בעניין.
עכשיו זה שונה.
הבנתי שהוא פשוט אוהב לשרת אותי. הוא מהנותנים, לא מהמקבלים (לפחות לא במובן הרווח..)
הוא אוהב אותי, משמע הוא משתוקק ונהנה לשרת אותי.
אני אוהבת אותו, משמע, אני אוהבת לצוות עליו, לרדות בו , לחנך אותו ולפעמים גם לתת לו לענג אותי.
מרגע שהבנתי זאת, אין רגשות אשמה, אין היסוסים או מחשבות. כאלה אנחנו.
אני אוהבת לשלוט. הוא אוהב ששולטים בו.

כפי שעולה מכותרת הבלוג...פנים רבות לה לאהבה...אנחנו אוהבים את הפנים עם המסכה :-)