אתמול בלילה אכזבתי את מלכתי,
אכזבתי את המלכתי כי גמרתי ללא רשותה.
ההחלה היתה אופטימית, "קיבלת פרס על התנהגות טובה" היא אמרה ועל כן תוכל
למרוח לי את הגוף בקרם.
אני מודה לה על הזכות שניא נותנת לי לגעת בגופה המלכותי ומיד ניגש לעבודת הקודש.
מורח ומעסה את גופה המדהים, לא מפספס שום חלק.
כנראה שעשיתי עבודה טובה כי חשתי את תנועות גופה המתגרות.
אתה יכול לענג אותי בלשונך עבד היא פוקדת ואני מיד מתחיל במלאכה. מלקק את
דגדגנה בקצה הלשון שלי בתנועות סיבוביות. מרגיש איך היא מתפתלת ונעה בקצב
לשוני. חודר אליה בלשוני וטועם את מיצי אהבתה.
כך עינגתי אותה במשך דקות ארוכות, בלשוני, באצבעותי ובזין הקטן שלי.
חזק היא גוערת בי, מהר יותר וחזק יותר. "אתה לא יודע לזיין". ואני מרגיש
כמו פיאט ישנה בעוד מלכתי זקוקה למרצדס חזקה.
"אם לא תלמד לזיין, לא אהסס להביא גבר אמיתי שיזיין אותי " , היא מאיימת.
בשלב זה אני מרגיש שאני עומד לגמור ומיידע את מלכתי.
"לא מעניין אותי" היא אומרת, אסור לך לגמור ואסור לך לצאת בלי רשות.
הלחץ גובר, התחושות קשות. אני מיילל למלכתי כמו חתולה מיוחמת, " בבקשה
מלכתי, אני מתחנן מלכתי, אני חייב לצאת אחרת אני גומר "
בתנועה חדה אני יוצא ממנה ולאחר 5 שניות גומר גמירה עלובה על עצמי. גמירה
של אכזבה, גמירה של רייקנות.
במשך ימים ארוכים הכמיהה לגמירה החזיקה אותי במתח, וכעת גמרתי ולא
נהניתי, גמרתי ואכזבתי את מלכתי.
אני פונה אליכם שותפי לעבדות,, בבקשה לעזרה: תנו לי את עצתכם, כיצד אתם
מחזיקים מעמד עם מלכתכם ? כיצד ניתן לענג אותה שעות ארוכות כפי שמעמדה
וגופה דורש מבלי לגמור ?
הערב הסתיים בנזיפה חמורה מצד מלכתי וצפייה לעונש שאקבל מחר.
סליחה מלכתי,
עבד
לפני 14 שנים. 22 בנובמבר 2010 בשעה 6:01