פנים רבות לאהבה

אתמול בלילה אכזבתי את מלכתי,
אכזבתי את המלכתי כי גמרתי ללא רשותה.

ההחלה היתה אופטימית, "קיבלת פרס על התנהגות טובה" היא אמרה ועל כן תוכל
למרוח לי את הגוף בקרם.
אני מודה לה על הזכות שניא נותנת לי לגעת בגופה המלכותי ומיד ניגש לעבודת הקודש.
מורח ומעסה את גופה המדהים, לא מפספס שום חלק.
כנראה שעשיתי עבודה טובה כי חשתי את תנועות גופה המתגרות.
אתה יכול לענג אותי בלשונך עבד היא פוקדת ואני מיד מתחיל במלאכה. מלקק את
דגדגנה בקצה הלשון שלי בתנועות סיבוביות. מרגיש איך היא מתפתלת ונעה בקצב
לשוני. חודר אליה בלשוני וטועם את מיצי אהבתה.
כך עינגתי אותה במשך דקות ארוכות, בלשוני, באצבעותי ובזין הקטן שלי.
חזק היא גוערת בי, מהר יותר וחזק יותר. "אתה לא יודע לזיין". ואני מרגיש
כמו פיאט ישנה בעוד מלכתי זקוקה למרצדס חזקה.
"אם לא תלמד לזיין, לא אהסס להביא גבר אמיתי שיזיין אותי " , היא מאיימת.

בשלב זה אני מרגיש שאני עומד לגמור ומיידע את מלכתי.
"לא מעניין אותי" היא אומרת, אסור לך לגמור ואסור לך לצאת בלי רשות.
הלחץ גובר, התחושות קשות. אני מיילל למלכתי כמו חתולה מיוחמת, " בבקשה
מלכתי, אני מתחנן מלכתי, אני חייב לצאת אחרת אני גומר "
בתנועה חדה אני יוצא ממנה ולאחר 5 שניות גומר גמירה עלובה על עצמי. גמירה
של אכזבה, גמירה של רייקנות.
במשך ימים ארוכים הכמיהה לגמירה החזיקה אותי במתח, וכעת גמרתי ולא
נהניתי, גמרתי ואכזבתי את מלכתי.

אני פונה אליכם שותפי לעבדות,, בבקשה לעזרה: תנו לי את עצתכם, כיצד אתם
מחזיקים מעמד עם מלכתכם ? כיצד ניתן לענג אותה שעות ארוכות כפי שמעמדה
וגופה דורש מבלי לגמור ?

הערב הסתיים בנזיפה חמורה מצד מלכתי וצפייה לעונש שאקבל מחר.

סליחה מלכתי,
עבד

יודעים איך זה...?
נשואים, ילדים, עבודה, בית, האח הגדול בטלויזיה, ארוחות יום שישי אצל ההורים, משכנתא...חיים רגילים של זוג ממוצע..
בלי לשים לב הופכים להיות שותפים לדירה - "מנהלי תפעול" אני קוראת לזה..
הסעות, חוגים, שעות נוספות בעבודה, רביצה מול הטלויזיה, פעם ב--- יוצאים לסרט..בלי ששמים לב, הזוגיות, האהבה, השותפות - חומקות מהזוגיות ומפנות את מקומן למרמור, לפנקסנות ("מתי תחליף את המנורה?? כבר אמרתי לך לפני שבועיים..??") אבל בעיקר - ללבד.
אני חושבת, שרוב הזוגות סביבנו נמצאים בעצם לבד. איש איש עם תסכוליו ואשה אשה עם התשוקה ללכת לישון בלי שהגבר יבלבל לה את המוח..

כמעט היינו שם..בתקופות מסויימות אולי היינו הזוג הזה..למעט הבדל אחד:
תקשורת.

יש בינינו פתיחות גדולה וערוץ תקשורת פתוח וזורם.
תמיד ידעתי שהוא מתעניין ב BDSM , הוא מעולם לא הסתיר זאת. אני הסתייגתי בהתחלה, אבל קיבלתי זאת בשוויון נפש. אני לא מהנשים שכועסות על גבר שצופה בפורנו (בינינו, אין גבר שלא צופה בפורנו, יש רק נשים בהכחשה..) ואם שליטה עושה לו את זה - אדרבה ואדרבה - שיהנה, יענג את עצמו ויניח לי לנפשי..(כך חשבה הפולניה שבי..)
עם חלוף השנים נחשפתי ליותר ויותר תכנים, הבנתי שזה לא נחלתם של סוטים ושתייני חשיש ומידי פעם אפילו הצטרפתי אליו לשעשועי מיטה.
לפני שנה גם ניסינו לתרגל יחסי שליטה, אבל זה הפסיק באמצע, אני הרגשתי שהוא לא בטוח והוא הרגיש שאני לא לגמרי בעניין.
עכשיו זה שונה.
הבנתי שהוא פשוט אוהב לשרת אותי. הוא מהנותנים, לא מהמקבלים (לפחות לא במובן הרווח..)
הוא אוהב אותי, משמע הוא משתוקק ונהנה לשרת אותי.
אני אוהבת אותו, משמע, אני אוהבת לצוות עליו, לרדות בו , לחנך אותו ולפעמים גם לתת לו לענג אותי.
מרגע שהבנתי זאת, אין רגשות אשמה, אין היסוסים או מחשבות. כאלה אנחנו.
אני אוהבת לשלוט. הוא אוהב ששולטים בו.

כפי שעולה מכותרת הבלוג...פנים רבות לה לאהבה...אנחנו אוהבים את הפנים עם המסכה :-)

אתמול בערב אני ומלכתי אהובתי חשנו קפיצת מדרגה מנטלית ביחסים החדשים שלנו.
מזה שבועיים שאנחנו מקיימים מערכת יחסים של מלכה אצילה ועבד שפל,אך רק
אתמול בערב חשנו שזה הולך ללוות אותנו זמן רב.

מערכת יחסים שכזו אינה זרה לנו, מספר פעמים בעבר ניסינו וחווינו אותה.
בכל אותם פעמים היא נכשלה לאחר מספר שבועות.
הפעם התחושה שזה שונה, בוגר ובשל יותר.

אמש,יום שבת, מלכתי לא הרגישה טוב. צינון, וכאב ראש.
זה לא הפריע לי בשיגרת העבדות שלי. הכנת כריכים לטיול קצר בים עם
הילדים,הכנת צהריים והברקת המטבח, לתלות כביסה, להכין למלכתי תה וכו`.

לצערי מלכתי לא הרגישה טוב ולא באמת שלטה בי כך שהייתי עבד ללא מלכה בפועל.
בעבר היה לי מאוד קשה להתנהל כך, הייתי זקוק לשליטה רצופה בכדי להשתעבד.
גם היום אני זקוק לשליטה רציפה אך מספיק בוגר ובשל להבין שאני העבד של
מלכתי בלי קשר לשליטה שלה. זה מה שאני אוהב ולמען זה אני קם בבוקר.

בערב מלכתי הרגישה קצת רגשות אשם והחליטה להעניק לי פרס .
היא הכינה שלושה פתקים עם פרסים על הכרית ואמרה לי לבחור אחד.
בחרתי את הפתק הימני ביותר ובוא היה כתוב "העבד רשאי לאונן ולגמור ליד
המלכה". מכיוון שזמן רב לא גמרתי והלחצים מכבידים, היצר הראשוני היה
לקפוץ על המציאה, להוריד את התחתון ( חוטיני כחול) ולאונן.
אך בשלב זה הופיעה ההארה אצלי. בעבר היו שתי סיבות עקריות לכשלון. סיבה
אחת הינה הרצון שלי לשלוט מלמטה ולקבוע איך הדברים ייתנהלו, והסיבה השניה
היא הרצון של מלכתי לרצות אותי ולא לאכזב אותי.
הרגשתי שגם הפעם הפרסים שמלכתי העניקה לי היו ממקום של לרצות אותי ושאלתי
את מלכתי האם באמת זה מה שהיא רוצה עכשיו ? האם באמת היא רוצה לתת לי פרס
על התנהגות חיובית ? או שאולי היא הרגישה רגשות אשם על חוסר השליטה שלה
והחליטה לרצות אותי ?

מלכתי אמרה שהדבר שהיא הכי היתה רוצה עכשיו זה להסתובב וללכת לישון ושהיא
שמחה על הדברים שאמרתי שהזכירו לה שאני זה שאמור לרצות אותה ולא להיפך.
בנוסף, סיפרתי למלכתי שקראתי באינטרנט שעבד לעלולם לא יגיע לסיפוק מיני
לפני שמלכתו הגיעה לסיפוק משל עצמה.
מלכתי אמרה שזה נכון ושהיא לא חשבה על זה.

בשלב זה, מלכתי הסתובבה לצד והלכה לישון, לא לפני שחפנה את אשכיי בחוזקה
( וכפי שאתם מבינים , חפינת אשכים הינו מוטיב חוזר אצל מלכתי...).

הסתובבתי לישון עם סיפוק עז. ויתרתי על אפשרות של גמירה ועונג רגעי למען
מלכתי ולמען חיים ארוכים ובריאים כעבדה ומשרתה האישי.
אני חש שגם מלכתי הגיעה לתובנה הזו וחשה שאכן ביצענו קפיצת מדרגה משמעותית.

זה סיפור על זוג אוהבים המתגוררים אי שם ברחבי ארץ ישראל.
זה סיפור על זוג אוהבים שהחליטו לשנות משהו בחייהם.
זה סיפור על זוג אוהבים שלא מקבל את המובן מאליו.
זה סיפור על זוג אוהבים שעד לא מזמן היו בעל ואשה וכיום הם מלכה ועבד.
זה סיפור על זוג אוהבים שאהבתם הולכת ומתגברת בחייהם החדשים.
זה סיפור עלינו....


ויאמר העבד את דברו:בוקר יום שישי -
עובדתית הבוקר החל ערב קודם, מלכתי אהובתי ביקשה דף נייר ועט לצורך תכנון
יום המחרת.
לאחר מספר דקות מלכתי הסבה את תשומת ליבי לדף עם ההוראות לגבי יום המחרת.
הדף נתלה לאחר כבוד על המקרר.

ב - 6:00 התעוררתי , אתם בוודאי מבינים שזאת לא השעה המועדפת עלי להתעורר
ביום שישי בבוקר אך מלכתי פקדה עלי לכוון שעון מעורר ולהתחיל בעבודות
הבית.
יצאתי מהמיטה לא לפני שמלכתי הספיקה לחבק אותי ולחפון את אשכיי בחוזקה.
הכנתי לעצמי נס קפה בכדי להתחמם קצת מצינת הבוקר והתחלתי במטלות. תחילה
ניקיתי את השירותים, קירצפתי את האסלה, שפכתי אקנומיקה והברקתי את הכיור.
בהמשך עברתי למטבח, הכיור הוברק, השיש נוקה והתנור ( שהיה מלכולכך זמן רב
מהתקופה שהיינו בעל ואשה) קיבל את הטיפול שלו ונוקה גם.
הספקתי עוד לנקות אבק עד שהילד התעורר. טיפלתי בו, הכנתי כריכים וקדימה לגן.

בהתאם להוראות שקיבלתי מיד התפנתי לקניות. מלכתי פקדה עלי לקנות את
הירקות אצל הירקן ואת שאר המוצרים בסופר. וכך היה כמובן.
בחיים הקודמים שלי הבוקר היה נראה אחרת. הייתי מתעורר בסביבות 8:00 ומיד
חושב על בילוי בוקר בבית קפה.
נקיון הבית וביצוע מטלות ביום שישי בבוקר,היום החופשי היחדי, נראה לי
תמיד כדבר הנורא ביותר. כיום אני לא חושב על כלום מלבד על לרצות ולשרת את
המלכה. אני לא מתכוון לאכזב אותה.

חזרתי הביתה ומלכתי כבר ישבה בגינה עם העיתון ביד.
"קפה" היא פקדה בטון תקיף אך מלטף ורגיש כאחד. איך אני אוהב את סגנון
הדיבור שלה כשהיא פוקדת עלי ....מצד אחד סגנון דיבור רך, מלטף עם חצי
חיוך. ומצד שני, תקיפות וקשיחות.
הגשתי לה קפה בגינה וניגשתי למשימה הכתובה הבאה "ארוחת בוקר מלכותית".

מאפינס עגבניות ובזליקום, פלטת גבינות איכותית, זיתים, סלט מפנק, יוגורט,
לחם טרי ולקניוח מיני מאפי תפוחי עץ ( ולמי שתוהה, הכנתי את הכל
בעצמי...)
כמובן שאת ארוחת הבוקר הגשתי למלכתי אהובתי בכלי הגשה מהודרים כפי שמעמדה מחייב.
בימי שישי בבוקר אנחנו אוהבים להתחרות אחד בשניה בחידון טריוויה של עיתון
הארץ ( חידון מאתגר ביותר),מלכתי אמרה שאם אנצח אותה אוכל לבקש פרס.
כמובן שהפסדתי לה. הפער בינינו הוא לא רק פער מעמדי של שליט ונשלט אלא גם
פער אינטלקטואלי.

מלכתי אהובתי התענגה לה על ארוחת הבוקר ( ומידי פעם הסיכמה לתת לי לטעום
קצת...) ומיד פרשה לה לסלון להמשך קריאה ומנוחת בוקר.
אני מצידי ניקיתי את המטבח בשנית, הכנתי ארוחת צהריים לילדים והכנתי את
הבית לשטיפה.
בהמשך שטפתי את הבית, רחצתי את הילדים והשכבתי אותם לישון שנת צהריים מפנקת.

מלכתי אהובתי שהיתה מרוצה מתפקודי ( אם כי קיבלתי הערות על עמידה בזמנים,
אך למזלי לא נענשתי על כך) הסכימה לאפשר לי לשון שנת צהריים.
בהמשך היום הוזמנו לארוע משפחתי ומלכתי החליטה לצ'פר אותי בשנית על היותי
עבד טוב ולאפשר לי ללבוש את התחתונים המשומשים שלה. המחווה ריגשה אותי עד
מאוד.
לא יכולתי לבקש פרס טוב יותר.

אם כן זה היה תמצית ארועי הבוקר של יום שישי האחרון. חיי החדשים כעבד של
מלכתי מוקדשים אך ורק לרצות , לשרת ולהקל על מלכתי אהבותי.
כשטוב לה לרוב טוב לי. אתם כבר מדמיינים מה קורה כשרע לה....