"עוד לא הבנת שאני פה להרבה זמן ?" ולחילופין: "איך אני יכול ללכת, אם אני בכלל לא פה ?"
אתה יודע, הכל היה כ"כ ברור מהרגע הראשון, אבל גם לגמרי מפתיע מרגע לרגע.
שפוי והגיוני, אבל גם הזוי ובאוויר. ולומדים לחיות עם זה.
למדתי לחיות עם זה מגיל צעיר ואפילו שכללתי את זה למומחיות מישלי.
מעל הכל, מצאתי את הדרכים להתנהל בתוך זה...
שליטה והתמסרות הן חלק מאד משמעותי בהתמודדות הזאת.
אמרת שאני מופרעת. זה נכון. אבל אני מופרעת שפויה.
אמרת שאני עכשיו בהתגוננות, ואתה צודק.
כמו שצדקת בהרבה מאד מהדברים שאמרת, בשלושת החודשים שאנחנו מכירים.
יש לך חוכמה מיוחדת ויכולת לראות דברים מזווית שאחרים לא.
בבקשה תעזור לי לשחרר את ההגנות שהעליתי בימים האחרונים,
אפילו שזה ישרת אותנו רק לזמן קצר, אפילו שאח"כ אולי שוב יכאב.
אל תדאג, יהיה מי שיחבק אותי. כמו שאתה היית ועדיין.
לא מעט אנשים במהלך החיים שלי, ראו בי המלאך שלהם. חלקם עדיין.
רק ספורים היו כאלה בשבילי.
כבר שנים שלא פגשתי את אחד המלאכים שלי, ואז אתה הופעת.
פיזרת מעליי, את מה שמלאכים יודעים לפזר, סוג של אור וחום מיוחדים.
משהו שאני יודעת לזהות.
אתה תשאר בשבילי מלאך, גם כשתעלם...
לא רוצה לתת לך להפוך לקללה, ואני יודעת שאולי תעשה דברים כדי שזה יקרה.
ואם תרצה מאד, אז גם תצליח, כי אתה יודע איך לעשות את זה.
אני מקווה שלא תרצה. בבקשה אל תרצה. תשאר מלאך בשבילי.
גם אם נגעת רק לרגע. גם נגיעה קצרה, יכולה להצרב לכל החיים.
אני אוהבת אותך.
ואני עוד פה.
יפה שלך.
}{
