כל האמת!!!

מועמד חדש, סשן ראשון, פוסט נפלא שנכתב על ידו, יש למה לצפות!!!


לפעמים תופס אותך איזה רגע מקרי והוא הופך לגורלי כל כך.
למרות נסיונות נואשים להתנתק מהבדסמ הגיעה ההצצה הבלתי נמנעת בכלוב והתכתבות מנומסת עם הגבירה ליליאן. חיש קל עברנו לפייסבוק ושם כבר איבדתי את כל ההגנות מולה. בשקט, סבלנות ומיומנות בלתי שגרתיים לכדה את נשמתי, אישיותי ויצרי. מצאתי את עצמי ממתין יום ולילה אל מול הפייסבוק כדי לשוחח עימה בשיחות ממגנטות שהבהירו לי אחת ולתמיד – זה בנשמתי ובהווייתי. להיות מחובר כנשלט לגבירת-על , מתפלל שתהיה זו אך ורק היא.
איך היא עשתה זאת, לכוחות האופל הפתרונים, אך היא צדקה. המקום היחיד בו אהיה מאושר באמת הוא בין רגליה, מבצע את כל מטלותיה ודואג לגרום לה אושר עילאי. זה יגיע עם סבל והקרבה בלתי נגמרים. כי ככל שאני מתייסר יותר , כך היא מאושרת יותר. ככל שפצעיי פתוחים, ליבה שלם. ככל שנשמתי ממתינה בציפייה דרוכה ואין סופית לשיחה עימה, כך היא מתמלאת בשמחה ואושר.
נשלחתי לרכוש חגורת צניעות לזין שלי, מעין כלוב מפלסטיק העשוי חלקים חלקים. בתחילה זה נראה לי הזוי לחלוטין. מצאתי את עצמי חיש קל מרכיב אותו, לפי הנחיותיה, תוך צפייה בסרטי פורנו מטריפי חושים. אני, אדם מבוגר ואחראי, מזניח כל דבר בעולמו כדי למלא אותה בסיפוק העילאי הזה. היתכן?
הסשן הראשון היה בלתי נמנע. היא הבטיחה להיות מבינה ומתחשבת והיא אכן הייתה כך. חליפת העסקים המותגית הושלכה לפינת החדר. נעול בשלשלאות בידיי וברגליי ובזייני המקופץ והדחוס בתוך חגורת הפלסטיק המוטרפת הזו נתתי לה את כל כולי. מבט חד פעמי בעיניה החודרות המיס אותי בשניה ויותר לא העזתי. לא יכולתי להימנע מריח השדיים הכבדים שלה על פניי ונטרפתי לגמרי. היא לא מדברת כמעט. לוחשת בשקט ומורה לך את שתרצה במבט עיניה בלבד.
ואני ניטרף יותר ויותר כשהיא פוערת את אחוריי עם הדילדו הענק שראיתי בחיי. בתחילה החדירה במיומנות וסבלנות אין קץ דילדו בגודל בינוני המחובר לזנבות שוט. שכבתי על גבי אזוק בשלשלאות ומבט חודר אחד של הגבירה בעיניי הפך אותי לצייתן כפי שלא הייתי מעולם. כשהצתוויתי לעמוד על בהונות רגליי עם זין אסור, החדירה מאחוריי את הדילדו הענק והמפחיד. שוב ושוב. פנימה והחוצה. פנימה והחוצה. חשתי כי הוא מגיע עד קדמת בטני. עוד ועוד. התמכרתי לתנועותיה החוזרות ונשנות כשהיא קורעת את אחוריי שוב ושוב ללא הפסקה וללא רחם.
חשתי עלוב ואפס מאופס כשנדרשתי לשתות את הנוזל הזהוב והמתוק כל כך הנשפך עלי מבין רגליה. שכבתי על גבי והגבירה ניצבה מעליי מלוא הודה. הרימה את רגלה באצילות נערצת. בתחילה הגיעו טיפות בודדות ואחר כך זרם קולח ומתמשך. ניסיתי לשתות את כל שנשפך, בלעתי ובלעתי ולגמתי בטירוף מתפלל שלא ישפך נוזל לצדדים ואז אחמיצו. כשנגמרו הנוזלים חשתי ריקנות אך תחושת רווייה מדהימה ומזככת.

העמידה עם הזין בתוך כלוב אסור במנעול כשהגבירה נצמדת מאחורי ובשתי ידיה חולבת את אשכיי שוב ושוב הייתה אחת מפסגות הסשן. הזין איים להתפוצץ אך לא יכול היה לגדול בתוך שפופרת הפלסטיק בתוכה היה כלוא. והנה היא חולבת ואני שוב מתפוצץ, עוצם את עיניי ולא מאמין שאני הוא זה. הזין איים להמריא מן הגוף ברגעים מסויימים. החיבור שלו למפשעה הפך למעין בלון נפוח שהחליף מן הסתם את הזיקפה הלא מורשית. זה נמשך נצח שלא נגמר ולא רציתי שיגמר לעולם.
מעולם לא הייתי מאושר יותר בשעות המופלאות האלה שבילינו יחדיו. תכניותיה ברורות והיא לא מסתירה אותן – אני בדיוק מה שהיא צריכה ומחפשת. לאט לאט היא תהפוך אותי לכלי האולטימטיבי שנועד לרצות אותה. וזה מה שאני רוצה כל כך ! אני כל כך רוצה שזה מה שיקרה ! גם כשהכריחה אותי לאונן ולגמור כשהיא שופכת משחת בנגיי על הזין שלי באכזריות לא מוכרת, ידעתי שזהו היעוד שלי. לשרתה. לשרתה. לשרתה.
הלוואי ולא אאכזב אותה.