כל האמת!!!

צליל הודעה נכנסת הקפיץ אותי אל המסנגר. שוב היה זה העבד המועדף שלי. כשהוא מיוחם הוא מוכן לעשות הכל. חסר תקנה. קבענו לערב. כתבתי מה להכין ופקדתי לאסוף אותי בתשע.
אזר אומץ הכלבלב וביקש:
"אם אפשר שתי בקשות".
"שוט" כתבתי לו.
"אם אפשר הפעם לא להשאיר עליי סימנים במקומות מוצנעים".
"ומה הבקשה השניה" עניתי,
"אל תוותרי לי גם אם אבכה ואתחנן". גיחכתי.
"רק חובבניות מוותרות ואני לא חובבנית, ובאשר לבקשה הראשונה – נדחית על הסף"!
כמובן שהכלבלב הגדיל לעשות ואיחר איחור אופנתי.
לפעמים נדמה לי שהם עושים זאת במכוון לבדוק כמה קשה יהיה העונש שלהם.

כשהגיע למטה סימס שהוא מחכה לי בחניון ואם יורשה לו לרדת להשתין. כמובן שאישרתי לו.
הצצתי עליו מהמרפסת. רכב חדש. לבוש בקפידה. כבר הרגשתי רטיבות קלה.....
ירדתי למטה. הוא חיכה לי עם דלת פתוחה. לקח ממני את מזוודת האביזרים. חיכה שאכנס וסגר הדלת.
כל הדרך הייתי עסוקה בשיחות הטלפון שלי. התעלמתי ממנו לחלוטין. לקראת סוף הנסיעה נגעתי קלות בלחיו. ירדנו מהרכב אליו הביתה. בית יפה מרוהט ברהיטים מעשה ידיו. אביזרי נוי מיוחדים. כזה הוא.
אוהב לצאת מן הכלל. סוג של מורד.

פתחתי את המזוודה וארגנתי את אביזריי. אותו שלחתי לחדר הסמוך כדי להתפשט ולחכות לי על ארבע!
כל כך אוהבת לראות אותם בתנוחה הזאת.

נכנסתי לחדר שהיה מואר באור נרות. ראשית, פתחתי את פיו וירקתי לתוכו כדי שחס ושלום לא יתייבש לי. נגעתי באיברו ונוכחתי לדעת, שהכלב שלי לא למד לשלוט ביצריו, טיפות "טרום" הזרע מטפטפות להן בחופשיות. הכלב שלי יודע שאני מאוד לא אוהבת שמטפטפים בלי רשות.
הוא הבין כבר. זה ייגמר כואב!! הכנסתי סטירה מצלצלת על לחיו. חוב ישן שהחלטתי לסגור.
"לעולם אל תמרה את פי גבירתך , לעולם אל תפקפק ביכולותיה, לעולם אל תזלזל בה ואל תטפטף בסביבתה ללא רשות". הטחתי בפניו.
ליטפתי קצת את הישבן, משכתי חזק בפטמות, והתחלתי להצליף בו בעזרת המחבט והשוט לסירוגין.
הנשימות שלו, נשימות עמוקות שמנסות להתגבר על הכאב, מגע העור הנעים שלו, שכל כך אוהבת לחוש, הרגשתי שהנה עוד רגע קט ואני מתפוצצת. הנה אני גומרת לפני שהתחיל הערב, הרקיע השביעי כבר מחייך אליי.
כך אחרי כל הצלפה הכלב הממושמע מודה לגבירתו ובין הצלפה להצלפה אני מצלמת אותו למזכרת. איפשרתי לו אתנחתא ונעמדתי לידו שעונה על הקיר. הוא בתנוחת כלב כאשר פניו קבורות עמוק במזרן.
סימנתי לכלבלב לבא וללקק את כפות רגליי שעדיין לא חולצו מהסנדל החדש והכואב. כך רייר לו הכלבלב על כפות רגליי, עד שהעפתיו ממני בבעיטה. העברתי את עקב סנדליי על החריץ מאחור, גבו התקשת וכלי המשחית שלו שכבר טיפטף שוב והתקשה מרגע שהתפשט, נדמה היה כי נמתח וגדל יותר. פקדתי אותו לשכב על הגב ודחפתי את עקב העשר שלי לפיו.
"תמצוץ כאילו היה ז בפיך"! והוא כל כך משקיע ומשתדל לרצותני שמא אכעס ולא אתרצה.
"תמצוץ זונה!", "זונה בגרוש!" ,
ושוב ההתנשמויות שלו, המגע שלו, אני סוטרת ומנשקת, מצליפה ומלטפת, נושקת לשפתיו ונושכת אותן בחוזקה. שוב פקדתי עליו כיאה לכלב לחזור לתנוחת הכלב. הוצאתי דילדו גדול סיככתי מעט, פישקתי ישבניו בחוזקה. ראשית החדרתי אצבע, פי הטבעת שלו הדוק וצר. הוטרפתי. כאילו היה תחת בתול שלא נחדר מעולם. הרחבתיו מעט ונתתי לו לקבל לתוכו את הדילדו בו בזמן שאני מושכת בכלי זינו ואשכיו באגרסיביות מתפרצת ומרגישה שוב באותו טפטוף. כאב לכלב שלי. ועדיין הקפיד להודות לי,
"כן הגבירה, תודה הגבירה".
"תלמד לקבל אותו לתוכך" לחשתי,
והוא נאנק כמו חיה מיוחמת ספק כואבת ספק מתענגת.
הוצאתי מתוכו את הדילדו וניגשתי להביא מצבטי פטמות ואטבים.
"עמוד מולי!"
התחככתי בו נשכתי את שפתיו. משכתי את פטמותיו חזקקק עד כי נעתקה נשימתו. כעת כשפטמותיו הזדקרו ענדתי לו את זוג המצבטים.
הרגשתי את הטיל שלו לוחץ אל תוך בטני כאילו עומד להתפוצץ בכל רגע. היתה לו זקפה של ילד בן 16. כזה הוא. כמה שיותר כואב כך יותר מגורה. ליטפתי את איברו המתוח ומשכתי חזק באשכיו מה שגרם לו להתקפל שוב וכמובן לטפטף. אטב אחרי אטב, חמישה במספר, הידקתי אל אשכיו הכואבים. כופפתי אותו ושוב הצלפתי בו בחוזקה והוא כמובן טרח להודות לי
"תודה הגבירה".
הורדתי אותו אל כפות רגליי והוא ליקק אותן ביסודיות רטובה, הייתי בעולם אחר, הרטיבות חלחלה בי, כבר הייתי קרובה לנקודת האל-חזור והוא מלקק ומלקק ומלקק מהאצבעות, מעלה במעלה הרגל ואז חולץ סנדליי בזהירות ומלקק את כף הרגל ולא מקפח לרגע גם את רגלי השניה.
אוףףףףףףףףףףףףף כמה טוב יכול להיות ליקוק רגליים!!! מלקק ומנשק ומעריץ וסוגד להן!
לשתי כפות רגליי העייפות שלא ידעו מנוח. רכנתי אליו כששדיי הגדולים מחוצים לפניו ומשכתי בחוזקה במצבט אחד מפטמתו ושוב נעתקה נשימתו ואז משכתי בשני והוא, מתקפל מכאב ומודה לי כיאות.
"תודה הגבירה"
"זה הזמן לקוביות הקרח! גש להביאן!".
בזמן שניגש אל המקפיא ניגשתי להביא את האזיקים הכפולים שלי. ראשית אזקתי את רגליו, כופפתי אותו ואזקתי את ידיו מאחורי גבו. כך בתנוחה הזו כשאינו יכול לזוז, התחלתי מחדירה לפי טבעתו קוביית קרח, נשימה עמוקה – התפתלות, ועוד קוביה, ושוב נשימה עמוקה – התפתלות, ועוד קוביה. לאט לאט הן נשאבות אל בטנו , וכמובן שהוא מתפתל בקירבו אך לא שוכח להקפיד להודות לי על כל קוביה.
השכבתי אותו כשהוא עדיין אזוק, על גבו, רגליו מורמות ואזוקות לידיו , נגעתי באיברו הזקור ושוב חשתי בטיפטוף הזה. חצוף!!!!! כעת ממש מאוכזבת!!!
"הכלב לא שולט בזרעו ובגופו?!", "חבל.....הכלב גורם לי להתעלל בו קשות הערב!"
חדרתי אליו עם הדילדו הענק לתחת ההדוק והצר שהתרחב מעט במהלך הערב. ניכר על פניו שהכאב היה בלתי נסבל, והוא בשלו מודה לי, ולו רק לראות ולדעת שהוא מרצה אותי, כדי שלא אתאכזב שנית.

בזמן ששכב לו כך אני החלפתי לבגד נח, נשכבתי על המזרון וסימנתי לו לבא וללקק אותי.
הייתי כל כך מוכנה. ברגע שלשונו החמה נגעה בדגדגן הנפוח שלי גמרתי. רעדתי בטירוףףףףףףףףףף.
לא הספקתי להסדיר נשימה והנה לשונו הרטובה מונחת שוב על הדגדגן שלי שנדמה היה שיש לו חיים משלו, והנה שוב לא איחרה האורגזמה להגיע. גמרתי ורעדתי כמו עלה נידף. לרגע לא הייתי שם, אלא מכונסת בתוך עצמי עם ההתענגות שלי.
בעודי נהנית לי מההתפרקות המעונגת שלי, אני מגלה כי הכלב החרמן מנסה באלגנטיות לחדור אליי!!
מיד העפתי אותו מעליי. נאמתי שאני מאוכזבת ממנו, שהוא החליט לחטוא, ועל כך ישלם.
ניגשתי להביא מצת וסיגריה. וכבר שמעתי אותו ממלמל: "שיט".
וכך כשהוא שכוב על הגב חסר אונים, ישבתי מעליו, הצתתי סיגריה , שאפתי עמוק את העשן ופיזרתי אותו על פניו בנשיפה אחת חזקה. נתתי לו 2 שאיפות שיהנה מן הספק ואז ירקתי לחלל פיו שהפך למאפרה ארעית. שוב קיבל ממני 2 שאיפות מהסיגריה ושוב איפרתי בפיו. כעת סובבתי אותו על צידו וכיביתי את הסיגריה על ישבנו. הכלב התפתל מכאב וזז בזמן כיבוי הסיגריה וזו לא כבתה. שוב כיביתי אותה על ישבנו ושוב הוא זז, וזו כמובן סרבה להכבות. בפעם השלישית הוא כבר לא זז!!!.
עתה שחררתי את האפס מהאזיקים. הוא שם ראשו בחיקי כמו פעוט שביקש חום ואהבה. אפשרתי לו לנוח ולהסדיר נשימה לרגע ורצתי לענות לסמס שקבלתי. היה זה חבר שביקש שאשאיר את הקו פתוח. כמובן שיידעתי את העבד שיש מישהו מעבר לקו כדי שיתנהג בהתאם.
בשלב זה העמדתי אותו עם הגב אל מול מתקן מאולתר וקשרתי את ידיו ל2 קרסים משני צידי המתקן, כך גם את רגליו המפושקות ל2 קרסים, כעת היה קשור בצורת איקס. מרחתי את שפתיו בליפסטיק אדום זנותי וניגשתי להביא נר שדלק מתחילתו של הערב והצטבר בו הרבה שעוה נוזלית. העפתי לכיוונו את חלב הנר שמצא את מקומו על בטנו, ירכיו וכלי זינו של כלבי. כמובן שהוא התפתל מכאב רק שהיה מנוטרל ללא יכולת תזוזה.
"ועכשיו לחלק הכואב". לחשתי
"נסיר את השעוה בעזרת הצלפות בשוט ובמחבט".
ראיתי את האימה בעיניו.
הצלפתי בו קשות עד שהתנקה לגמרי משאריות השעווה. אני בשלי. אין מאושרת ממני. מתמוגגת למראה כלבי המעולף חלקית, והוא בשלו,ממשיך להודות לי כרגיל, אחרי כל הצלפה או התעללות כזו או אחרת. מעולף אך עם זאת מגורה כל כך.

ירקתי לו בפה שוב ושוב. לקחתי סכין מטבח ניקיתי אותה באלכוהול. שפכתי על מפשעתו אלכוהול, וחרטתי את האות L . עכשיו הייתי בטוחה שהתעלף! אך לא הוא! לכלב שלי יש כח סבל!!!
סובל ועיניו מתחננות לעוד. מתחנן לרצות אותי . אפילו במחיר דמים.

חשתי בשלפוחיתי הלוחצת, שחררתי אותו מהמתקן ופקדתי עליו לשכב על הרצפה. נעמדתי מעליו
" אתה כבר מכיר את התרגולת. שותים הכל! ומה שלא - מלקקים מהרצפה!!!" הכרזתי.
וכך שטפתי אותו בשתן שלי שזרם כמעיין המתגבר. את פניו, את גולגלתו. והוא גמע אליו הכל.
מיד נגשתי לשטוף מעט את עצמי וכך פקדתי גם עליו.
כשסיים חיכה לי שוב על ארבע, על המזרון לא לפני שניגש להביא עוד קרח לפקודתי. שוב פישקתי את ישבניו האדומים והסמוקים מעור השוט. החדרתי קוביה ועוד קוביה ועוד אחת ועוד אחת ועם כל קוביה הוא נאנח ונאנק ומתנשף מכאב ומחרמנות.
"תודה הגבירה" הקפיד לאמר אחרי כל קוביה וקוביה שהתמקמה בתוכו.
הפעם הטון בקולו עלה מקוביה לקוביה. ניכר היה כי הוא ממש קרוב להתפרצות הר הגעש שלו.
שוב חדרתי אליו עם דילדו ענק והוא התיישב עליו עד הסוף עד שכולו היה בתוכו!
והוא מרגיש את זה בא וקשה לו לעמוד בזה והוא מתחנן לגמור. מתחנן ושוב מתחנן.
עיניו מזוגגות. הזין שלו עומד כמו טיל בליסטי כעת, ואני בהוד רשעותי לא מאשרת לו לגעת בזין.
פתחתי משחת בן גיי שהכין מבעוד מועד ולחצתי כמות נכבדה לאורך איברו המתוח והזקור.
"עכשיו תאונן!!!" ציוויתי.
הוא כמעט בכה מאושר. לא עברו 10 שניות והוא השפריץ את מטענו הנכבד על בטנו כשהדילדו עדיין בתוכו. הנה הגיעה אנחת הרווחה שלו. הוא נרגע.
לפתע…… הוא צרח. שרף לו הזין מהבן גיי.
התעללתי בו די והותר לערב אחד. שלחתי אותו למקלחת להרגיע את הצריבה.
התארגנתי לי לאיטי, הכלב הכין לי אספרסו משובח, ואז נצטווה להשיבני אל ביתי מותשת אך נינוחה ומסופקת.
כבר רוקמת בראשי את התרחיש לסשן הבא. מן הסתם הוא יהיה כואב יותר ויתקדם צעד נוסף אל הקצה!