כל האמת!!!

מרחשי ליבו של עבדי הנאמן. מילים כדורבנות!!!

כששלחה אותי גברתי לרכוש כלוב לזין שלי זה נשמע כבדיחה הזויה למדי. שאלתי שאלות אך היא לא התרגשה. הצצתי בתמונות מהאתרים באינטרנט ששלחה לי ולא חשתי באיזושהי התרגשות כלשהי. רק משהיה מכשיר הפלסטיק המורכב הזה בידיי. מתפרק לעשרות חלקים מוזרים גיליתי בו עניין אתגרי. מודה כי נכשלתי בהרכבתו ורק סרט הדרכה קצר באינטרנט סייע לי להבין מה מתחבר לאן , באיזה מקום ותיזמון.

ואז כשהרכבתי את הטבעת שצורתה כסמיילי סביב בסיס האשכים שלי חשתי בהתרגשות עצומה. זה היה בהחלט בלתי צפוי. כשנסגר הכלוב כולו עם מנעול והזין שלי מצא עצמו בהסגר הבנתי כי זוהי פוזיציה הגורמת לי אושר עילאי. גבירתי פקדה עלי להסתובב איתו ולהתרגל לאט לאט.

בסשן הראשון שלנו הוא נפל וחשתי הן מבוכה והן אכזבה רבה, אך היא גילתה סבלנות רבה וחיש קל הבנתי שהאושר העילאי עליו חלמתי כה רבות נמצא סוף סוף. הכלוב נועל את הזין שלי, האשכים נדחסים ומאיימים להתפוצץ ומעל לכל אצבעותיה של גבירתי ממששות, מלטפות, לוחצות מכאיבות. הזין מתחנן להזדקף אך אינו יכול. הוא צורח :" שחררו אותי! " אין קול ואין עונה. אני נאנק בידיה. הנאה וכאב נוראי מתחלפים תדירות. חוסר אונים משווע. עם סיום הסשן שוחררתי מהכלוב ולמרבית הפלא במקום לחוש אושר חשתי כי נגזל ממני מקור אושר.
האושר ותחושת השלמות חזרו כשגבירתי הנחתה אותי להרכיב אותו וללכת עימו יותר ויותר. הסשן הבא עם הזין הנעול היה מטרף ברמות על. לבוש כזונה כוסית וסקסית עם הזין נעול והדילדו נעוץ באחוריי הרגשתי ככלב מושתן, מאופס וחלש. כלי בידיה של גבירתי שעשתה בי ככל העולה על רוחה. גם אז בכל רגע נתון , האשכים דחוסים ומאיימים להתפוצץ ואצבעותיה של גבירתי ממששות, מלטפות, לוחצות מכאיבות. הזין מתחנן להזדקף אך אינו יכול. אני נאנק בידיה שוב ושוב. הנאה וכאב נוראי מתחלפים תדירות. חוסר אונים משווע ובמקביל עושה את כל שהיא מצווה ללא ערעור או פקפוק כי כך אני בנוי. אפס מאופס שכל תכליתו לגרום לגבירתו אושר ואני לא ידעתי כלל שאני כזה. אחרת איך אפשר להסביר את תחושת האושר למצוץ לגבר אחר כשהזין שלך נעול על בריח? למצוץ ולראות איך הזין שלו גדל בפיך ולדעת שעוד מעט ימצא דרכו אל הכוס הבוער של גבירתך. הוא יחוש בחום שלו, וברכות שלו . עליך נגזר להישאר בחוץ לעולמי עולמים. לא לחוש בתחושת העילאיות הזו. לרצות כל כך ולא לזכות. להרגיש אותו מתפוצץ בין רגליך,, אך ללא זיקפה. אפס אפסים אני. ובהמשך גבירתך עוד קוראת לך לחזות בזין שמצצת חודר אל תוכה שוב ושוב והיא גונחת וצורחת. אתה נעול, מושפל רק מביט ומחזיק לה את ידה וחש באושר האדיר שלה.
כשציוותה עלי להורידו באמצע הסשן לאיוורור, חשתי תחושת אבדן כאילו נלקח ממני חלק חשוב מאישיותי. כשנדרשתי להחזירו למקומו הטבעי, בין רגליי, חשתי בתחושת השלמות שכה הייתה חסרה לי בזמן ההפסקה. הורדת חגורת הצניעות הזו היא נוראה. קשה לי מאד. לא הייתי מאמין שכך יהיו הדברים. האם היא ידעה שכך אהיה? האמנם התמכרתי כך לכלוב הפלסטיק הזה? בכזו מהירות? איך זה יכול להיות?