סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל האמת!!!

דוקומנטריה
לפני 11 שנים. 18 בפברואר 2013 בשעה 20:26

טרם נכנסתי בשערי הדירה - מתנשף להגיע בזמן  - כבר טרטר לו הטלפון ונושאים בוערים הקשורים בעבודה דחופה עלו וצצו. הייתה זו בהחלט סיטואציה בלתי שגרתית משום ששניות אחדות אחר כך נכנסה גברתי בדלת והיא הרי קודמת לכל.

 

קרוע בין מקרה החירום בעבודה לבין הצורך המיידי להשביע את רצונה של גברתי, התייצבתי מולה כרגיל. כלוב עם מנעול על האיבר שלי ותחתונים סקסיים אדומים לפלג גופי התחתון. היא בסבלנותה ובשקט הנפשי המדהים שלה מיששה את אשכיי התפוחים והמעוכים ובמקביל הסירה מעל מכנסיי את חגורת העור שכה אהבה.

 

התכופפתי כשידיי מושטות אל המיטה. גברתי הפשילה את מכנסיי, ליטפה את עור אחורי והסירה כמעא את התחתונים ממקומם.. סדרת ההצלפות החלה. ראשית החגורה. אחריה הזרד העבה ובהמשך מחבט העור. מדי פעם הייתי חייב לסמס למזכירתי ולהנחות אותה כיצד לפתור את המשבר בעבודה. ההתעסקות הלא צפויה הזו רק הטריפה את גברתי. הצלפותיה גברו כל העת ולא נותר לי ולו פרק זמן סביר לנשום ולארגן את נשימתי. נשכתי את סדיני הבד כדי לא לצרוח באימה נוראה. ההצלפות נמשכו ללא הרף עד שחשתי כי גברתי מתפנה ללקק בלשונה את טיפות הדם שנזלו מעור אחוריי השחוט.

 

כששאלה אותי במהלך ההצלפות אם אסכים לבכות בשבילה הנהנתי בראשי ופרצתי בבכי מר. כששאלה שוב יבבתי בייסורים נוראיים. תהיתי ללא הרף מה מרפה יותר את נשמתה של גברתי – הצלפות קצרות בזרד העץ שנקטף ערב קודם כשלאחר שלוש הצלפות לא יותר אני מתמוטט לחלוטין, או הצלפות בחגורה או מחבט העור שנמשכות ונמשכות בקצב בלתי פוסק. אז מגיעה התמוטטותי אחרי סדרה של עשרים כאלה. חשתי שהאופציה השנייה היא המרפאת, אך אולי טעיתי.

 

כשצרבו אחוריי ונטפו דם החדירה גברתי את מלוא כף ידה פנימה עם משחה לבנבנה ואחר-כך – לאחר שקשרה את הסטרפאון למתניה – החדירה לתוכי את הדילדו העבה אותו ינקתי בהנאה מרובה שניות קודם לכן. הייתי בשמיים. התמכרתי לזיון הבלתי נגמר הזה בשלל זויות ומשהפסיקה למנוחה התחננתי שתמשיך.

 

לאחר שהורתה לי להסיר את הכלוב  המשיכה גברתי ללא הרף. ידעתי שהזויות האהובה עלייה תגיע חיש קל , כשהיא משתרעת על גבה ואני מעליה בתנועה המיסיונרית כשאברי התפוח משתפשף בדגדגנה. ואכן כך היה. העינוי היה נוראי . היכולת שלא להחדירו נשגבת מהבנתי. איך איני עומד בפיתוי? לאלוהים הפתרונים.

 

לאחר שירדנו על סיגרלה מקהת חושים הגיע הרגע לו חיכתה גברתי. היא ביקשה שאמרח את כף רגלי בנוזל סיכוך ואחדירה אל פתח מקדשה. חששתי מהרגע הזה, אך הוראה היא הוראה. כף הרגל השמאלית הוחדרה לאיטה עמוק עמוק ונבלעה כמעט כולה – עד הקרסול -  בתוככה. מעולם לא חזיתי במראה שכזה. מבהיל, מרתיע אך מרתק כל כך. גברתי נאנקה בהנאה מרובה ועמדה על כך שאמשיך לענגה בדרך זו שוב ושוב. גם כשהתפניתי לענגה בהמשך עם התותב, דמוי הדילדו הענק, נראה היה כי נהנית פחות. רגעי האורגזמה של גברתי היו מקור אושר עילאי עבורי. מעולם לא חשבתי שהביטוי "כף רגלי השמאלית" יקבל משמעות אחרי סרטו הבלתי נשכח של דניאל דיי לואיס.

 

כשנאלצה לנטוש אותי בדרכה לחייק בעלה ומשפחתה זכיתי לצ'ופר – לגמור בין אצבעותיה. מסתבר כי שפכתי פעמיים "כנער עול ימים", כהגדרה של גברתי. חיבקתי את רגלה לפני שעזבה אותי כשאני קרוב לבכי. רק המסרון ממנה חצי שעה אחר-כך שהיא  מ א ו ש ר ת  הציל אותי מבכי מר ובלתי נגמר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י