משמיים נפתחו ארובות הגשם והאיילון עלה על גדותיו בהצפות שהענן לא ראה כ - 20 שנה. הייתי לחוץ דירת המפגש שלנו המתינה לסשן הצלפות שלא ידעתי בעבר. גברתי הייתה חסרת סבלנות ורעבה למדי, ואילו אני חשתי בצורך עד לחוש בנחת זרועה כדי לתת מזור ותרופה לכאבה הנפשי של הגבירה. הכאב בידה של גברתי נובע לטענתה מכך שתדירות ההצלפות בי לא תכופה מספיק. עם תחושת אחריות שכזו רגזתי נמרצות על הנחל שעלה על גדותיו. זה לא עזר. המפגש נדחה בימים אחדים.
בשעת צהריים מוקדמת , לקראת סוף השבוע – לאחר ימים רצופים שהכלוב נעול על אברי, הייתי מוכן. אין בלבי ספק. הפעם ישלם ישבני בענק הן על הצורך והן על העיכוב בלוח הזמנים. גברתי דייקה להגיע. חשתי כי אזדקק לתעצומות נפש רבות כדי לעמוד בצפוי לי בשעות הקרובות.
כשניגשה אלי גברתי הלבושה בהידור רב והפשיטה אותי לאט לאט חשתי כבתולה הנתקלת באנס סידרתי שברח זה מן הכלא. יכולתי לחוש ברעב הנוראי בעיקר בשל הדקות העדינות והמרגיעות ברגעים הראשונים. המישוש העדין של האשכים התפוחים והנעולים באזיקי פלסטיק. הצביטות בפטמות. התקרבות שפתיה של גברתי לשלי. אבל האשליה לא נמשכה זמן רב. תוך דקות מצאתי עצמי בעירום מוחלט כשאברי נעול . ברכיי על הספה בחדר האורחים וידיים פסוקות אל הקיר ממול. ההצלפות החלו בחגורת העור כשהן הולכות ומתגברות. העוצמה הייתה חסרת גבולות. ללא רחמים. ללא מצמוץ עין לדעתי. מיד אחר כך הגיע תור הזרד הקשיח שקטפתי מהעץ השכונתי הקבוע. יבבתי. בכיתי. צעקתי. חשקתי שפתיים. יצאתי מדעתי. הכאב היה בלתי נתפס. נוראי בכל רמה שהיא, אך הידיעה שככל שכאבי גדול מזדככת נשמת גברתי. ככל שייסורי נוראים - פצעיה מגלידים. ככל שפצעיי עמוקים, אושרה גדל. בשלב מסוים, על סף איבוד ההכרה, שמעתי את גברתי מלקקת בשפתיה את זרמי הדם הנוזל מאחוריי. חשתי אושר עילאי וגאווה עצומה על שלא נשברתי ויכולתי להעניק לגברתי את שהייתה צריכה יותר מכל. את עצמי.
או אז נשמעה דפיקה בדלת. כשפתחה אותה גברתי נכנס פנימה בחור צעיר. כניסתו הייתה בלתי שגרתית. הוא היה מלא עזוז, מצב רוחו טוב למדי והוא חש בנח מהרגע הראשון. הוא חיבק את גברתי בעוד ידה של זו תחובה עמוק בישבני. הבנתי לאיטי שמדובר באמנון. תוך דקות מצא עצמו במקלחת התרעננות בעוד אני עוטה על ראשי פאה נשית אדמונית ועל גופי את בגד הרשת הסקסי ולפטמותיי הוסיפה גברתי זוג אטבים שכאבו נורא.
משחזר אמנון רענן וללא בגד על גופו, המשיך לחבק את גברתי. בעוד היא ממשיכה להצליף בי עד חורמה עם הזרד, לא יכולתי לחוש בזוית העין את מזמוזיו האקטיביים למדי של אמנון ואינטואיטיבית נזכרתי בסיפור התנ"כי הידוע על אמנון ותמר. ההצלפות הנוראיות נמשכו. התחננתי לכוס מים. חשתי כי תוך שניות אני מאבד את הכרתי. זכיתי לקבל את מבוקשי ונשמתי עמוקות.
הסיטואציה שיעדה לי גברתי דקות אחדות אחר-כך הייתה בלתי אפשרית מבחינתי , ימים אחדים קודם לכן. אך היא התרחשה גם התרחשה. גברתי שכבה על המיטה רחבת הידיים בחדר השינה כשהדילדו הענק מחובר למתניה בסטרפון העור. לאחר קשיים אחדים מצאתי עצמי יושב עליו כשגברתי מרימה את תנועות אגן הירכיים שלה ומזיינת אותי במרץ תוך סינון שפתיה במילים שהתקשיתי בקושי להבין: "זונה מזדיינת", "אפס מאופס", "אתה אוהב את זה", "היית צריך להיוולד אשה", "הייתי צריכה להיות גבר" וכעוד.
או אז כשהתמכרתי עד כלות לדילדו הקורע את ישבני התייצב מולי אמנון כשאברו אל מול פי. בידו החזיק בשערי האדמוני והחדיר את הכלי שלו לפי. כך מצאתי את עצמי רוכב על הדילדו של תמר – סליחה של גברתי- בתאווה בלתי מוסתרת ויונק את אברו התפוח של אמנון בתאווה לא פחותה. לא רציתי שרגע זה יגמר לעולם. כמה זמן הוא נמשך? לאל הפתרונים. בשלב מסוים חשתי כי אמנון עומד לגמור בפי והרפיתי. נחלצתי מן הדילדו בישבני ונשכבתי בהוראת גברתי על גבי. אמנון קירב את אברו על פניי ואונן נמרצות עד שגמר. פניי נתמלאו בנוזל הלבנבן וגברתי, בהפתעה גמורה, ליקקה את זרעו שוב ושוב בתשוקה בלתי מוסתרת.
משהלך נותרנו שנינו. במשך שעות ינקתי משדיה, קירבתי את אברי ששוחרר מן הכלוב אל דגדגנה ועינגתי את גברתי עד עילפון. לגמור לא הותר לי וכל שכן לא להחדיר את אברי אל תוככי הגבירה האלוהית שלי. גברתי גמרה מספר פעמים באמצעות התותב המענג שהוחדר שוב ושוב לתוכה ובאמצעות הפיסטינג של ידי המיומנת זה מכבר.
אך רוחו של אמנון הייתה עימנו בחדר השינה. היה זה ביקור לא שיגרתי וחוויה לא מצויה כלל ועיקר. בטרם חזרה גברתי לזרועות בעלה האוהב וילדיה הקטנים הרשתה לי גברתי להגיע לאורגזמה מטרפת כמעין פרס על עמידתי בסשן הנוראי שידעתי. רק כשהבטתי בראי ראיתי את גודל הנזק שנגרם לישבני. שומו שמיים. אלוהים אדירים. אך לא התחרטתי על אף רגע. את הכאב הנוראי אני סוחב על גופי ימים רבים למדי והפצע ממאמן להגליד. גם תאוותי לגברתי לא תגליד לה לעולם.
