"אני אוהבת אותך אפס שלי", שלחה לי גברתי את המשפט המרגש בווטס אפ הפעיל שלנו.
"אני אוהב אותך גברתי", השבתי מרוגש.
ידעתי שכלל ועיקר אין כאן אהבה הקשורה ברגש של אשה לגבר. רבות הסבירה לי גברתי כי היא אוהבת את מה שאני מיצג ומסמל עבורה. על כך שאני מעניק לה את היכולת למלא צורך. צורך השליטה, מימוש הסדיזם המתפרץ והבלתי נשלט שלה והיכולת לקבל ולהכיל כל צורך שלה כגבירה בהכנעה ללא כל פקפוק והיסוס.
ואני אוהב אותה על-כך שהיא מאפשרת לי להתחבר לעצמי ולהיות מי שאני באמת. כל זאת בזכותה של גבירה מדהימה, דעתנית חכמה וחסרת פשרות.
איש לא יבין דיון פילוסופי שכזה על אהבה. שעות אחדות קודם לכן הרי התעללה בי גברתי באכזריות יוצאת דופן בדירתנו הקרירה והמוצלת. היא הורתה לי להסיר את הכלוב, שפשפה את אברי שהיה כלוא ומסורס בין סורגי הפלסטיק ימים על גבי ימים, למעט שחרור לשינה מחצות והלאה. או אז כשהזדקר כמעא שלפה מתיקה האובלי שלל אטבים וחיברה אותם לכיפת האיבר ולשורשיו, מתענגת על יסוריי. אלה היו ללא נשוא כשהסירה את האטבים לאחר דקות ארוכות שנדמו לנצח. כל הסרת אטב לוותה בכאב חד ומצמרר. בתחושתי עדיף כבר היה להישאר עם האטבים מאשר להסירם. כמה אירוני.
איש לא יבין דיון פילוסופי שכזה על אהבה אם היה חוזה בגברתי אוזקת את ידיי אל מאחורי גבי. מייד אחר כך שלחה אותי אל רצפת העץ כדי להסיר בשיניי ובלשוני את נעלי העקב שלה עם האבזם העקשן. משסיימתי הציבה אותי על ברכיי והצליפה בי בסבלנות אין קץ בזרד העץ הטרי שקטפתי לה מהעץ השכונתי. הצלפה אחרי הצלפה ללא רחמים עד שהתכופפה ללקק בלשונה את פרצי הדם שניגרו מאחורי. משרוותה את צמאונה רכסה למתנייה את הסטרפון עם הדילדו האהוב עלייה וחדרה אלי ללא הרף. התענגתי על החדירות שנמשכו שוב ושוב באנחות תאווה ועונג. לא רציתי שתפסיק לעולם.
איש לא יבין דיון פילוסופי שכזה על אהבה למראה האיבר הזקור שלי הניצב בשערי נרתיקה של גברתי , אך לא יחדור לשם לעולם מסיבה אחת: הוא אינו ראוי לכך. במקומו הוחדר שוב ושוב התותב הענק שהביא את גברתי שוב שוב לאורגזמות משפריצות וקולניות. בתוך תוכי המתנתי שאולי אזכה בפרס לאחר שעות ארוכות של עינויים
נוראיים. כעבור 6 שעות הוא הגיע – גברתי מרחה על אברי קרם והביאה אותי בתוך שניות לשתי אורגזמות מטרפות כשאני אני מתיז לכל עבר את נוזליי הלבנבנים.
איש גם לא יבין דיון פילוסופי שכזה על אהבה, כשכל המתרחש להלן קורה בט"ו באב האחרון.
איש לא יבין.
