לפני 10 שנים. 16 ביוני 2014 בשעה 8:44
האפס ממתין לו על ארבע במרכז החדר, עירום נעול בכלובון על אברו המכווץ. מהרהר בתכתובת ששלחה לו גברתו על ידידה המפנטז להחדיר לאחוריו את אברו הענקי והמכובד. הידיד היה הראשון שאי פעם חדר לאחורי האפס לפני שנים אחדות ומאז לא נפגשו. ההתכתבות הייתה מלאת התרגשות והאפס היה בטוח שהנה הוא שב להחדיר את אברו החם והרותח אל תוך אחוריו המבעבעים מתשוקה.
אז היה זה סבל וכאב. עכשיו, חלפו שנים והגבירה מיכרה את האפס שלה לאיבר גברי. ללמוד ללקקו, לקבלו בפיו ובאחוריו. בתחילה בהיסוס , אח"כ בעונג, בהמשך בתשוקה ולבסוף בחוסר סבלנות ברעב עצום. כך, ברעב עצום המתין האפס לביקור "הידיד" באחוריו.
הגבירה נכנסה בשערי הדירה והאפס המורעב הבין שהגיעה בגפה, אך עדיין מלא הוא בתקווה להגעת האורח בהמשך הערב. הגבירה ניגשה אל מאחוריו ועיסתה את פתחו האחורי בעדינות והאפס גרגר מלא תשוקה ותאווה הולכים ומתגברים. או אז הפסיקה ושלחה אותו על דרגש ההצלפות. שם ללא רחמים ללא שמץ של סימפטיה קרעה את עורו מעליו במשך שעות שוב ושוב עם זרד ירקרק ומגלב שחור ועבה. האפס התחנן שתמשיך וגברתו דיברה אליו בקול רם וצלול והבהירה לו שהוא רכושה ושישאג שוב שוב שהוא מכור להצלפותייה. כך היה. הגבירה ליקקה את דמו הזב מאחוריו והתנשקה איתו ארוכות כערפדה חסרת חמלה והוא נישבה שוב ושוב בשליטתה והתחנן שלא תפסיק לעולם. מקווה שעוד רגע תישמע הדפיקה בדלת ויגיע הידיד וישחיל באחוריו הרעבים את אברו העבה והשווה.
מששיחרר האפס את אברו מהכלובון בפקודת גברתו חש בזיקפה שלא חווה מגיל 16. ככל שתכפו ההצלפות התעבתה לה הזיקפה שוב ושוב וגברתו החלה להצליף בזרד קרוע הקצוות מרוב שימוש באיבר המיוסר. האפס מצא עצמו מתחנן שתמשיך שוב ושוב עד שהתמוטט מכאבים נוראיים. מקווה שסוף סוך יגיע הידיד וישחיל באחוריו הלחלוחיים את אברו העבה והמתאווה.
גברתו המשיכה להתעמר בו כשביקשה שיקרב את אברו הזקור למקדשה, אך אוסרת היא שיחדור לשם. כשעמד לאבד את שליטתו הנחתה אותו להחדיר לתוכה את תותב הפלסטיק האהוב עלייה כל כך. שוב ושוב עד שגמרה בצרחות וברעד בלתי פוסק שנמשך שעה ארוכה. משגמר בהוראת גברתו על ירכה הצחה והחדיר לתוכה את ידו המהולה בזרעו, הבין שהידיד לא יגיע להחדיר לאחוריו המכווצים את אברו הטעים והרוצה.
משנפרדו לדרכם הסבירה לא גברתו כעבור שעות ארוכות שהחליטה להענישו. נמנעה ממנו ההתענגות על אברו של ידידה כי התנשא מעלייה בשיחה שלא אהבה בתחילת השבוע. "זהו עונש, אפס שלי ! שתלמד!", אמרה. מעולם לא חש בעוצמתו של עונש כמו שחש הפעם. רק אז הבין כמה מתאווה הוא לזיין באחוריו ועד כמה הפך לכלי השרת של גברתו האלוהית , למלא אחרי כל פקודותייה ללא ערעור או שאלות.
"כך ראוי גברתי" הודיע בהכנעה עם תקווה כלשהי לעתיד.
