האפס העירום גהר מעל גופה של גברתי אשר שכבה על גבה בנינוחות ובפישוק רחב. לבושה בכותונת כשחזייתה מהודקת על שדייה האלוהיים, הענקיים והמטריפים. אברו הזקור השתפשף שוב ושוב בלחלוחית המתפרצת ממקדשה של גברתו כשהיא מתגרה בו להמשיך שוב ושוב , אך אוסרת על חדירתו. האפס, בחוסר אונים מוחלט, קרוע בין צרכי אברו המאיים להתפרץ בכל שניה ולפרוק את מטענו, לבין הוראתה הברורה של גברתו – החדירה אסורה. איבר עלוב של אפס אינו ראוי למקדשה של הגבירה האלוהית. גם גברתו וגם הוא יודעים זאת היטב ללא פקפוק או מחשבה שניה.
התפרצות מטען האיבר מתקרבת בכל שניה והאפס העירום, המתוסכל והמאושר כאחד, עומד לאבד את שפיות דעתו. או אז ברגע האמת, שניות לפני השיא, מורה לו גברתו להביא את האיבר התותב עשוי הפלסטיק ומנחה אותו להחדירו למקדשה. כך בשיא אפסותו מוצא עצמו האפס מחזיק בתותב ומחדירו לאט לאט אל תוככה של גברתו הגונחת והמייבבת באוזניו. הוא מחבקה חזק ומחדיר שוב ושוב. אברו הרותח עדיין בשיא אונו, אך מידלדל לו באויר ללא כל מגע. תנועות ההחדרה הופכות לנמרצות יותר ושפתי פי האפס קרובות לאפרכסת אזנה של גברתו ומוצאות עצמן לוחשות: " כך גברתי אוהבת זאת...את האפס העלוב בשיא אפסותו..רק זין ראוי ואמיתי יחדור לגברתו וימלא אותה חזק..בכח..בעוצמה..שוב ושוב ...האפס לא ראוי לכך..הזין של אהובה או של מאהבייה של גברתי". יבבות גברתו מתגברות והיא מהנהנת בראשה והוא ממשיך ללחוש באזנה עד להתפרצות האורגזמה המטריפה שלה עם סילון נוזלים אדיר מימדים. גופה של הגבירה רועד ולא יודע מנוח והוא מחדיר את התותב שוב ושוב וממשיך ללחוש באזנה והאורגזמה הבאה מגיעה בתוך שניות וכך גם השלישית..."חבק אותי...", היא מצווה או שמא מתחננת. פוקדת או אולי מבקשת. אין לדעת. גופות השניים נצמדים , מנותקים מן העולם מחוברים כפי שלא היו מעולם.
האפס כבר שכח את כניסת גברתו לדירה כשהוא מתנפל בתשוקה על אצבעות רגלייה ומלקק אותן בטירוף חושים. גם ישבנו הבוער, הפצוע ונוטף הדם מן ההצלפות האכזריות נשכח מזכרונו. פתח אחוריו רטוב ולח מזיונייה של גברתו עם הדילדו האהוב כל כך ומאיבר תותב שחור אחור ומתנפח. כל זאת מתגמד למול מה שקורה עכשיו, ברגע נתון.
"חבק אותי!"....אלה המילים היוצאות מפיה של גברתו הרועדת והמשקשקת ללא הרף דקות ארוכות ארוכות. "כן גברתי...לנצח", הוא לוחש באזנה.